פרסה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(נסיון עריכה)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קצה רגל הבהמה הנקרא פרס'''ה'''|אחר=פרס'''א''' – מלשון וילון, מסך, פרגוד|ראו=פרסא}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=קצה רגל הבהמה הנקרא פרס'''ה'''|אחר=פרס'''א''' – מלשון וילון, מסך, פרגוד|ראו=פרסא}}
'''פרסה{{הערה|בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.}} היא קצה רגל הבהמה''', והיא הסימן להבדיל בין הטהור לטמא.
'''פרסה{{הערה|בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.}}''' היא קצה רגל הבהמה. בדיני [[כשרות]] בעלי חיים, צורתה הינה אחד הסימנים המבדילים בין המינים הטהורים למינים הטמאים, וב[[חסידות]] היא רומזת לאופנים השונים בירידת האלוקות ל{{ה|עולמות}}.


הבהמה עצמה (ספירת המלכות) "מקומה" עדיין באצילות אך "'''רגליה''' יורדות מות". הכוונה ב"רגלי" ספירת המלכות היא לבחינות התחתונות שלה, '''שהן''' היורדות לעולמות ע"י התלבשות באחד משני סוגי ה"פרסה". פרסה שסועה לשתים (סדוקה) רומזת לקליפת נוגה, ופרסה עגולה שלימה (קלוטה) לשלוש קליפות הטמאות.
==בתורת החסידות==
כפי שבגשמיות הפרסה היא צורת החלק התחתון של רגלי הבהמה, כך גם בחסידות היא מסמלת את ה'רגליים' של [[ספירת המלכות]] ב[[עולם האצילות]], ש'יורדות' ונמשכות לעולמות התחתונים{{הערה|כפי לשון הפסוק במשלי ה, ה: "רגליה יורדות מוות".}}.


'''פרסה סדוקה''' - לקליפת נוגה – שהאור יכול לחדור בה ולבררה. והיא נפש הבהמית (ששורשה מתוהו, ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כבעולם התיקון) – פרסותיה סדוקות) וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה. ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן המידות שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת.
אף שספירת המלכות עצמה לא יורדת ונמשכת בעולמות התחתונים, החלקים התחתונים שבה אכן נמשכים ומאירים בעולמות [[בי"ע]], אלא שבזה ישנם שני אופנים:


'''פרסה קלוטה''' - שלוש קליפות הטמאות. שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן{{הערה|ראה תניא סוף פרק ט'}}, שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה (הלעיטני נא, הב הב לגרמיה - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה).
*'''פרסה סדוקה''' - שצורתה היא באופן של שני חציים המאפשרים 'מעבר' וזרימה של אור ואוויר ביניהם, רומזת ל[[קליפת נוגה]], שהאור האלוקי יכול לחדור בה ולבררה. זוהי הדרגה של ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|ששורשה מ[[עולם התוהו]], ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כב[[עולם התיקון]]), ולכן פרסותיה סדוקות.}} וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה{{מקור}}.
:ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן ה[[מידות]] שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת{{מקור}}.
 
'''פרסה קלוטה''' - שצורתה של הפרסה שלמה ואינה מאפשרת מעבר של אור ואוויר מבחוץ, רומזת  ל[[שלושת קליפות הטמאות]], שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן{{הערה|ראה תניא סוף פרק ט'}}, שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה{{הערה|כפי שאמר עשיו "הלעיטני נא", וכמו הכלב שנביחתו 'הב הב' וכל כוונתו ורצונו הוא רק לעצמו, 'לגרמיה' - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה.}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות]]

גרסה מ־16:22, 25 באוקטובר 2021

פרסה[1] היא קצה רגל הבהמה. בדיני כשרות בעלי חיים, צורתה הינה אחד הסימנים המבדילים בין המינים הטהורים למינים הטמאים, ובחסידות היא רומזת לאופנים השונים בירידת האלוקות לעולמות.

בתורת החסידות

כפי שבגשמיות הפרסה היא צורת החלק התחתון של רגלי הבהמה, כך גם בחסידות היא מסמלת את ה'רגליים' של ספירת המלכות בעולם האצילות, ש'יורדות' ונמשכות לעולמות התחתונים[2].

אף שספירת המלכות עצמה לא יורדת ונמשכת בעולמות התחתונים, החלקים התחתונים שבה אכן נמשכים ומאירים בעולמות בי"ע, אלא שבזה ישנם שני אופנים:

  • פרסה סדוקה - שצורתה היא באופן של שני חציים המאפשרים 'מעבר' וזרימה של אור ואוויר ביניהם, רומזת לקליפת נוגה, שהאור האלוקי יכול לחדור בה ולבררה. זוהי הדרגה של הנפש הבהמית[3] וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה[דרוש מקור].
ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן המידות שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת[דרוש מקור].

פרסה קלוטה - שצורתה של הפרסה שלמה ואינה מאפשרת מעבר של אור ואוויר מבחוץ, רומזת לשלושת קליפות הטמאות, שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן[4], שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה[5].

הערות שוליים

  1. בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.
  2. כפי לשון הפסוק במשלי ה, ה: "רגליה יורדות מוות".
  3. ששורשה מעולם התוהו, ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כבעולם התיקון), ולכן פרסותיה סדוקות.
  4. ראה תניא סוף פרק ט'
  5. כפי שאמר עשיו "הלעיטני נא", וכמו הכלב שנביחתו 'הב הב' וכל כוונתו ורצונו הוא רק לעצמו, 'לגרמיה' - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה.