גוף כתב יד קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←היסטוריה: לא המקום הראשון ומובא בהמשך) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (ככה הם נקראים באמת ובפועל) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מענות קודש מהרבי שנכתבו בכתב יד קודשו|אחר=מאמרי חסידות שנכתבו בגוף כתב יד קודשם של רבותינו נשיאינו|ראו='[[ביכלאך]]'}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מענות קודש מהרבי שנכתבו בכתב יד קודשו|אחר=מאמרי חסידות שנכתבו בגוף כתב יד קודשם של רבותינו נשיאינו|ראו='[[ביכלאך]]'}} | ||
[[קובץ: א_רביס_אן_ענטפער.PNG|שמאל|ממוזער|250px|'''ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני".''' (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")]] | [[קובץ: א_רביס_אן_ענטפער.PNG|שמאל|ממוזער|250px|'''ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני".''' (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")]] | ||
[[מענות קודש|מענותיו]] של [[הרבי]] שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים ''' | [[מענות קודש|מענותיו]] של [[הרבי]] שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים '''כתב יד קודש''' (מכונה בראשי תיבות - '''כתי"ק'''), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== |
גרסה מ־12:35, 29 בספטמבר 2021
מענותיו של הרבי שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים כתב יד קודש (מכונה בראשי תיבות - כתי"ק), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.
היסטוריה
בשונה מאדמו"רי חב"ד לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את מאמרי החסידות שאמר, ואף לא את שיחות הקודש. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ההגהה[1].
לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות בתשורות משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים כפר חב"ד, בית משיח.
בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות צדי"ק למלך, דבר מלך, ועוד.
חיקוי כתב ידו של הרבי
הרבי מעיד[2] כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.
הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[3]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.
ליקוטים שיצאו לאור
- מבית המלכות - ליקוט מענות הקוד שהתפרסמו בשבועון כפר חב"ד על ידי המזכיר הרב בנימין קליין. רוכזו על ידי האחים הרב מאיר שלמה לובצקי והרב שמואל לובעצקי והרב דוד לובעצקי.
- מאוצר המלך ג' כרכים - בעריכת הרב שלום יעקב חזן
- פתקים משולחנו של הרבי ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית 'מעיינותיך', תשע"ו־ח[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוסף כתבי יד קודש
- תדפיסים: מבית המלכות - ב • תדפיס מבית המלכות - ד • לקט כתבי קודש שהתפרסמו בתשורות, תדפיס מתוך ספר המלקט את המענות שהתפרסמו על ידי הרב בנימין קליין
- הרב שמואל לובעצקי, אשר רוח בו, בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט