הירשל פקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
במשך השנים עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], והמשיך לעמול במלאכת הצורפות.
במשך השנים עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], והמשיך לעמול במלאכת הצורפות.


נפטר באור ל[[כ"ח במנחם אב]] [[תשפ"א]]. הלוויתו תעבור בחזית [[770]] בדרכה ל[[בית העלמין מונטיפיורי]].
נפטר באור ל[[כ"ח במנחם אב]] [[תשפ"א]], הלוויתו עברה על יד חזית [[770]] בדרכה ל[[בית העלמין מונטיפיורי]] בו נטמן.


===החנוכיה ב-770===
===החנוכיה ב-770===
[[קובץ:חנוכיה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]], שנבנתה על ידו בהשראת צורתה של [[מנורה|מנורת המקדש]]]]
[[קובץ:חנוכיה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]], שנבנתה על ידו בהשראת צורתה של [[מנורה|מנורת המקדש]]]]
בשנת [[תשמ"ג]] יצר ביוזמת הרב [[חיים ניסלביץ']] [[חנוכיה]] המעוצבת מצופה בזהב טהור הדומה ל[[מנורת המקדש]], במטרה להציב אותה ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]] ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי.
בשנת [[תשמ"ג]] יצר ביוזמת הרב [[חיים ניסלביץ']] [[חנוכיה]] המעוצבת בציפוי זהב טהור הדומה ל[[מנורת המקדש]], במטרה להציב אותה ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]] ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי.


החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה [[תשמ"ג]]. מלכתחילה היה מקומו של השמש במרכז ומוגבה, אלא כיון שההדלקה הראשונה היתה בנר השישי של חנוכה הרבי מלך המשיח סימן שלא יניחו את השמש במקומו, כדי שלא ייראה שדולקים שבעה נרות ברצף כבמנורת המקדש. ולכן הונח על שלחן קטן ליד המנורה. כששאל דרך המזכירות האם צריך לשנות משהו הרבי ענה שאין צורך. מפי בעל המעשה
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה [[תשמ"ג]]. מאחר ומקומו של השמש מוגבה במרכז החנוכיה, הרבי מלך המשיח סימן בהדלקה הראשונה שלא יניחו את השמש במקומו, כדי שלא ייראה שדולקים שבעה נרות ברצף כבמנורת המקדש, והשמש הונח על שולחן קטן ליד המנורה. כששאל דרך המזכירות האם צריך לשנות משהו הרבי ענה שאין צורך. מפי בעל המעשה.


החנוכיה מוצבת מדי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי.
החנוכיה מוצבת מדי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי.
שורה 35: שורה 35:
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

גרסה מ־00:15, 7 באוגוסט 2021

הרשל פקר

ר' הירשל פקר (תרצ"ו - כ"ז מנחם אב תשפ"א) היה חרש-אומן חסיד חב"ד המתגורר בקראון הייטס.

תולדות חיים

נולד בדנייפרפרוטובסק שבאוקראינה בשנת תרצ"ו.

במהלך מלחמת העולם השניה התייתם מאביו שנהרג בקרבות כחייל בצבא רוסיה, ובסיום המלחמה נמלט יחד עם אמו לגרמניה שם שהו תקופה קצרה במחנה העקורים הסמוך לברגן-בלזן, ובגיל 10 נשלח לקרובי משפחה באנגליה, ולמד שם בישיבות המפורסמות בגייטסהייד ומנצ'סטר.

עם סיום שנות לימודיו בישיבה למד את מלאכת הצורפות והחל לעבוד כתכשיטן בלונדון, ובגיל 18 החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות ר' יעקב גורקוב, ובשנת תשכ"ב נסע לראשונה לרבי במסגרת הנסיעה הקבוצתית שארגן ר' זלמן יפה, ובעצת הרבי במהלך היחידות החל לעבוד בצורה עצמאית ותלמחר את התכשיטים שיוצר לפי יחידה, בצורה שתאפשר לו להקדיש זמן לשיפור איכות העבודה ללא לחץ של זמנים.

במשך השנים עבר להתגורר בקראון הייטס, והמשיך לעמול במלאכת הצורפות.

נפטר באור לכ"ח במנחם אב תשפ"א, הלוויתו עברה על יד חזית 770 בדרכה לבית העלמין מונטיפיורי בו נטמן.

החנוכיה ב-770

החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-770, שנבנתה על ידו בהשראת צורתה של מנורת המקדש

בשנת תשמ"ג יצר ביוזמת הרב חיים ניסלביץ' חנוכיה המעוצבת בציפוי זהב טהור הדומה למנורת המקדש, במטרה להציב אותה בזאל הגדול ב-770 ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי.

החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה תשמ"ג. מאחר ומקומו של השמש מוגבה במרכז החנוכיה, הרבי מלך המשיח סימן בהדלקה הראשונה שלא יניחו את השמש במקומו, כדי שלא ייראה שדולקים שבעה נרות ברצף כבמנורת המקדש, והשמש הונח על שולחן קטן ליד המנורה. כששאל דרך המזכירות האם צריך לשנות משהו הרבי ענה שאין צורך. מפי בעל המעשה.

החנוכיה מוצבת מדי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי.

משפחתו

  • רעייתו, מרת צביה
  • בתו, מרת חיה הורביץ - קראון הייטס
  • בתו, מרת דבורה שגלוב - פלורידה
  • בנו, ר' משה פקר - פלורידה
  • בנו, ר' מאיר פקר - מקסיקו

קישורים חיצוניים

  • טרם יקראו..., עלון 'הסיפור שלי' מס' 157, בהוצאת jem, ערב שבת פרשת קרח ב' תמוז, ה'תשע"ח

הערות שוליים