אריה לייב קפלן (קסברוב): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: שולי מדי) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לייב קפלן]] | [[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לייב קפלן]] | ||
הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' היה רב בכמה עיירות ב[[רוסיה]] ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי. | הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' (? – [[י' תשרי]] [[תש"ד]]) היה רב בכמה עיירות ב[[רוסיה]] ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשנת [[תרפ"ה]] בערך נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | בשנת [[תרפ"ה]] בערך נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | ||
ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] בערך עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]]. | בשנת [[תרצ"ד]] בערך עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]]. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'. | בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'. | ||
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | ||
לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה. | לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד. | *רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד. | ||
* בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]] | * בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]] | ||
* בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]] | * בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]] | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה. | * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | {{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | [[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קפלן]] | [[קטגוריה:משפחת קפלן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]] | |||
גרסה מ־05:20, 26 ביולי 2021
הרב הגאון רבי אריה ליב קפלן (? – י' תשרי תש"ד) היה רב בכמה עיירות ברוסיה ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי.
תולדות חיים
אריה לייב נולד לר' שרגא קוסוביצקי, שהחליף אחר כך את שמו לקפלן. גר בעיירה הוא מאלאט בפולין (בתקופה מסויימת הייתה חלק מליטא). אחרי מלחמת העולם הראשונה נדד ממקום מולדתו לרוסיה. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים תרע"ו - תרע"ח. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישדץ (Gorodishche), סמוך לקרמנצ'וג, כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.
הוא חשב לעלות לארץ ישראל, ועבר דרך רוסטוב לבקר אצל הרבי הריי"צ - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן.
בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה הייתה ענייה ולא הספיקה להוצאות והוא עבר להיות רב בעיירה נרינסק הסמוכה לאוורוטש.
בשנת תרפ"ה בערך נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב.
ללא חת פתח תלמודי תורה, בתי כנסת ומקוואות בשליחות הרבי הריי"צ.
בשנת תרצ"ד בערך עבר לקייב, שם כיהן כרב וכראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים המקומית.
בניסן תרצ"ט נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות בקזחסטן.
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' לרבי לוי יצחק אביו של הרבי. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'.
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.
לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל יום הכיפורים שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר תפילת ערבית הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר התהלים - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה.
תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל יום כיפור תש"ד.
משפחתו
- רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד.
- בנו - הרב שרגא מלך קפלן
- בנו - הרב משה בנימין קפלן
- בתו- פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי
- בתו - ברכה ישראלי אשת הרב ישראל ישראלי [יזרעאלית]
לקריאה נוספת
- זכרונות הרב שרגא מלך קפלן, תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.