שלום שלמה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב ''' שלום שלמה שניאורסון''' היה אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]].
הרב ''' שלום שלמה שניאורסון''' (סביבות [[תרמ"ג]]-[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]], 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]).


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' שלום שלמה נולד להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. [[נישואין|נשא]] את מרת רחל בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.  
ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת [[תרמ"ג]] להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. [[נישואין|נשא]] את מרת [[רחל שניאורסון|רחל]] בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.  


בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!...{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}
בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת [[תרס"ט]]{{הערה|'למנחמי' עמוד 66.}} השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!...{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}


בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך [[חרסון]].{{הערה|ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.}} בכ"ו [[סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.
בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך [[חרסון]].{{הערה|ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.}} בכ"ו [[סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.


בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] והוא נפטר ב[[ז' שבט תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.
בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] והוא נפטר ב[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.


לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו [[קדיש]] ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.
לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו [[קדיש]] ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.


הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.  
הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.  
הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"{{הערה|תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.}}, ושהיה בעל טובה מופלא{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.}}.


בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים כשחזר [[הר הזיתים]] לשלטון יהודי איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.
בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים כשחזר [[הר הזיתים]] לשלטון יהודי איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.


בשנת [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ).{{הערה|אג"ק חכ"ג, עמ' שכב.}}
בשנת [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 28: שורה 30:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* תולדות לוי יצחק עמ' 326.
* תולדות לוי יצחק עמוד 326.
*[[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 218.
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון שלום שלמה}}
{{מיון רגיל:שניאורסון שלום שלמה}}

גרסה מ־08:28, 12 ביולי 2021

הרב שלום שלמה שניאורסון (סביבות תרמ"ג-ז' שבט תרפ"ו, 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי).

תולדות חיים

ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת תרמ"ג להוריו רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל. נשא את מרת רחל בתו של החסיד ר' דוד צבי חן רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.

בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת תרס"ט[1] השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית חנה שניאורסון בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!...[2]

בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך חרסון.[3] בכ"ו סיוון תרע"ד נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.

בשנת תרפ"ה עלה יחד עם חותנו לארץ הקודש והשתקע בירושלים. בטרם עברה שנה מעלייתו ארצה והוא נפטר בז' שבט תרפ"ו. מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש ביתו - מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון), מחוסר ברירה אחרת.

הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.

הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"[4], ושהיה בעל טובה מופלא[5].

בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים כשחזר הר הזיתים לשלטון יהודי איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.

בשנת תשכ"ה נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע אדמו"ר הזקן וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ)[6].

משפחתו


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. 'למנחמי' עמוד 66.
  2. ה"מסירה" והסוף המר של המוסר. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.
  3. ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.
  4. תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.
  5. שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.
  6. אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.