משה וילנקר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור]]יו ו[[מעשה|מעשיו]]. | לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור]]יו ו[[מעשה|מעשיו]]. | ||
ישנם מספר סיפורים עליו מהמפורסמים שבהם היא שבאחת מן הפעמים ביציאתו מבית המדרש, הניח תפיליו על גבי עגלה, רומם רגלועל הגלגל כשידו נשענת על רגלו והחל לחשוב חסידות. בלי להשים לב נסעה העגלה, ור' משה נותר בתנוחה זו עד זמן המנחה שאז התעורר עקב חששו שיעבור זמן תפלת המנחה. | |||
אחיו היה ר' זאב וילנקר{{הערה|למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר ג' אצל אדמו"ר הזקן]]. עיין יתר פרטים עליו ב[[רשימת היומן]] עמוד רמג-ד.}} מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע"ד, עמ' 220.}}. | אחיו היה ר' זאב וילנקר{{הערה|למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר ג' אצל אדמו"ר הזקן]]. עיין יתר פרטים עליו ב[[רשימת היומן]] עמוד רמג-ד.}} מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע"ד, עמ' 220.}}. | ||
שאל פעם הרה"ח ר' זאב וילנקר את אחיו הרה"ח ר' משה וילנקר, שהיה קשיש ממנו בעשרים שנה: תמיד אתה אומר לי התורות ששמעת מהרבי – הוד כ"ק רבנו הזקן, ספר נא לי פעם איזה מופת מהרבי. ענה לו הרה"ח ר' משה: אני נותן לך את לשד השמן, ואתה רוצה ציפורניי הרגליים! <ref>שיחות קודש תש"ד ע' נד.</ref> | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־17:29, 11 באפריל 2021
החסיד ר' משה וילנקר (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן היה בר דעת גדול ועמקן בדא"ח, ופה מפיק מרגליות. למד בחדר א' אצל אדמו"ר הזקן[1].
ב"היום יום" י"ח תמוז מובא כי אדמה"ז התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה"ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.
בשנת תקנ"ו נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.
כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא[2].
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו אדמו"ר האמצעי, אך בסוף ימיו של אדמו"ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור חסיד, אדמו"ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו"ר האמצעי להאדיטש קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו בניעז'ין.
לפני הסתלקותו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו.
ישנם מספר סיפורים עליו מהמפורסמים שבהם היא שבאחת מן הפעמים ביציאתו מבית המדרש, הניח תפיליו על גבי עגלה, רומם רגלועל הגלגל כשידו נשענת על רגלו והחל לחשוב חסידות. בלי להשים לב נסעה העגלה, ור' משה נותר בתנוחה זו עד זמן המנחה שאז התעורר עקב חששו שיעבור זמן תפלת המנחה.
אחיו היה ר' זאב וילנקר[3] מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן[4].
שאל פעם הרה"ח ר' זאב וילנקר את אחיו הרה"ח ר' משה וילנקר, שהיה קשיש ממנו בעשרים שנה: תמיד אתה אומר לי התורות ששמעת מהרבי – הוד כ"ק רבנו הזקן, ספר נא לי פעם איזה מופת מהרבי. ענה לו הרה"ח ר' משה: אני נותן לך את לשד השמן, ואתה רוצה ציפורניי הרגליים! [5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ רשימת היומן עמוד רמג.
- ↑ ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"ץ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
- ↑ למד בחדר ג' אצל אדמו"ר הזקן. עיין יתר פרטים עליו ברשימת היומן עמוד רמג-ד.
- ↑ ראה עליו בבית רבי מהדורת תשע"ד, עמ' 220.
- ↑ שיחות קודש תש"ד ע' נד.