יונה מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תיאור=ר' יונה, מנהל 'יקב שמשון' ב[[ירושלים]], 'שר המשקים דארץ ישראל' | |תיאור=ר' יונה, מנהל 'יקב שמשון' ב[[ירושלים]], 'שר המשקים דארץ ישראל' | ||
|תאריך לידה= [[תרח"צ]] | |תאריך לידה= [[תרח"צ]] | ||
|מקום לידה= [[ | |מקום לידה= [[שכונת מאה שערים]] ב[[ירושלים]], [[ארץ הקודש]] | ||
|תאריך פטירה=[[לג בעומר]] [[תשס"ד]] | |תאריך פטירה=[[לג בעומר]] [[תשס"ד]] | ||
|מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ארץ הקודש]] | |מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ארץ הקודש]] | ||
|מקום פעילות=[[ירושלים]] | |מקום פעילות=[[שכונת בית ישראל]] [[שכונת בית וגן]] ו[[העיר העתיקה]] [[ירושלים]] | ||
|תפקידים נוספים=[[גבאי]] בית כנסת חב"ד שכונת [[בית ישראל]] ירושלים, ובית כנסת חב"ד שכונת בית וגן. | |תפקידים נוספים=[[גבאי]] בית כנסת חב"ד שכונת [[בית ישראל]] ירושלים, ובית כנסת חב"ד שכונת בית וגן. | ||
חבר 'קרן גמ"ח משפחת סופר' ירושלים, בנשיאות [[הרבי]] | חבר 'קרן גמ"ח משפחת סופר' ירושלים, בנשיאות [[הרבי]] | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרח"צ]] ב[[ | נולד בשנת [[תרח"צ]] ב[[שכונת מאה שערים]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' נחמן מנדלסון שהיה מלמד נערץ ב[[חיידר]] במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg כרטיס בספר החסידים]}}. | בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg כרטיס בספר החסידים]}}. | ||
לאחר נישואיו | לאחר נישואיו ב[[חודש כסלו]] [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם ב[[עיר העתיקה]] בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | ||
ב[[מלחמת השחרור]], היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים. | ב[[מלחמת השחרור]], היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
עם סיום מלחמת העצמאות, הפעיל את היקב בשכונת '[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]]' בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל. | עם סיום מלחמת העצמאות, הפעיל את היקב בשכונת '[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]]' בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל. | ||
בשנים שלאחר המלחמה היה חבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' שהוקם על ידי ר' | בשנים שלאחר המלחמה היה חבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]], הקרן היתה בנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25]}}. | ||
באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל". | באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל". | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}. | כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}. | ||
אשתו, מרת ציפורה מנדלסון לבית שור, כיהנה שנים רבות כיו"ר [[נשי חב"ד]] בירושלים. | |||
===בית הכנסת בית וגן=== | ===בית הכנסת בית וגן=== | ||
כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן, שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד.{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156 ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן']}}.<br> | כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן, שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד.{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156 ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן']}}.<br> | ||
כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה המתנגדים. כשסיפר על כך לרבי ב[[יחידות]], אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום". | כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה [[המתנגדים]]. כשסיפר על כך לרבי ב[[יחידות]], אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום". | ||
בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}. | בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן [[ספר תורה]] שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}. | ||
===ניהול היקב=== | ===ניהול היקב=== | ||
היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר ל[[שכונת בית ישראל]] בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר ל[[שכונת בית ישראל]] בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | ||
בשנות ניהולו את היקב נודע | בשנות ניהולו את היקב נודע ב[[צדקה|תרומותיו]] הרבות לכל דבר שבקדושה. | ||
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר | תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר ב[[י"ב סיוון]] [[תשמ"ד]] כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל". | ||
כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים. | כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים. | ||
גרסה מ־14:35, 14 בפברואר 2021
| יונה מנדלסון | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ר' יונה, מנהל 'יקב שמשון' בירושלים, 'שר המשקים דארץ ישראל' | |
| לידה | תרח"צ |
| שכונת מאה שערים בירושלים, ארץ הקודש | |
| פטירה | לג בעומר תשס"ד |
| ירושלים, ארץ הקודש | |
| מקום פעילות | שכונת בית ישראל שכונת בית וגן והעיר העתיקה ירושלים |
| תפקידים נוספים | גבאי בית כנסת חב"ד שכונת בית ישראל ירושלים, ובית כנסת חב"ד שכונת בית וגן.
חבר 'קרן גמ"ח משפחת סופר' ירושלים, בנשיאות הרבי |
| רבותיו | הרבי הריי"צ והרבי |
הרב יונה זאב מנדלסון (תרח"צ -י"ח אייר תשס"ד), היה מאנ"ש חסידי חב"ד בירושלים, מנהל 'יקבי שמשון'[1], גבאי בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית ישראל' ובשכונת 'בית וגן', איש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים דארץ ישראל'.
תולדות חיים
נולד בשנת תרח"צ בשכונת מאה שערים בירושלים לאביו ר' נחמן מנדלסון שהיה מלמד נערץ בחיידר במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי למהרי"ל בעל "שארית יהודה" אח אדמו"ר הזקן.
בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים[2].
לאחר נישואיו בחודש כסלו תש"ז[3] עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים[4], קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי[5], וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד לכותל המערבי שהיה אחד מקירותיו של היקב.
במלחמת השחרור, היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים.
עם סיום מלחמת העצמאות, הפעיל את היקב בשכונת 'בית ישראל' בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל.
בשנים שלאחר המלחמה היה חבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת אנ"ש והתמימים, הקרן היתה בנשיאות הרבי[6].
באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל".
לאחר מלחמת ששת הימים קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת צמח צדק, ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל הכנסת אורחים, ששמחתו על פניו.
כאשר נוסדה נחלת הר חב"ד, שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל[7].
אשתו, מרת ציפורה מנדלסון לבית שור, כיהנה שנים רבות כיו"ר נשי חב"ד בירושלים.
בית הכנסת בית וגן
כמתנה לרבי לכבוד י"א ניסן תשל"ב, החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן, שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד.[8].
כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה המתנגדים. כשסיפר על כך לרבי ביחידות, אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום".
בחודש תשרי תשל"ג נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים[9].
ניהול היקב
היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר לשכונת בית ישראל בשנת תשל"ו הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.
בשנות ניהולו את היקב נודע בתרומותיו הרבות לכל דבר שבקדושה.
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר בי"ב סיוון תשמ"ד כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל".
כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים.
פטירתו
במצאי שבת ערב לג בעומר, י"ח אייר, תשס"ד, שבק חיים לכל חי.
הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים.
לעילוי נשמתו יסד בנו שלמה זלמן מנדלסון שיעור קבוע ב770 רמת שלמה[10].
כמו כן הספר "מנהגי יארצייט - חב"ד" הוצאת היכל מנחם ירושלים, יצא לאור לעילוי נשמתו ביוזמת בנו שלמה זלמן מנדלסון[11].
היקב לאחר פטירתו
לאחר פטירתו בתשס"ד, עבר היקב לבעלות בנו ר' שלמה זלמן מנדלסון. היקב נרכש בשנת תשס"ו על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים.
לאחר שהרב זאב דב סלונים נפטר (שהיה אחרון המשגיחים של בית דין רבני חב"ד), כשרות היקב הופקדה בידי הרב ברוך בועז יורקוביץ' העומד בראש 'היכל ליובאוויטש (בד"ץ)'[12][13].
משפחתו
- אשתו, מרת ציפרה מנדלסון (לבית שור) - כיהנה כיו"ר נשי ובנות חב"ד בירושלים
- בנו, ר' שלמה זלמן מנדלסון - קראון הייטס, רמת שלמה ירושלים, היה מחנך באהלי תורה, לאחר מכן מנהל היקב לצד אביו עד לפטירתו
- בתו, מרת רחל לאה - נחלת הר חב"ד, לשעבר מנהלת 'בית ספר חב"ד בנות'. אשת ר' אברהם אלתר הבר - מזכיר וועד נחלת הר חב"ד, ומשפיע בישיבת בית הר"מ
- חתנו, ר' נתנאל דרייפוס - היה שליח חב"ד בנתניה
- חתנו, ר' שלמה פליישמן - נחלת הר חב"ד
קישורים חיצוניים
- הרה"ח ר' יונה מנדלסון
- חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
- כשהכהנים יבואו, הם ירצו קפה ועוגה: "העוגיות של המשיח" - כתבה על אשתו מרת ציפורה מנדלסון
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.
- ↑ כרטיס בספר החסידים
- ↑ החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.
- ↑ באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.
- ↑ יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.
- ↑ בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25
- ↑ יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד.
- ↑ ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן'
- ↑ עידוד פעילות בתחום הצניעות
- ↑ זוכרים את 'שר המשקים'
- ↑ חדש מ"היכל מנחם": מנהגי יארצייט - חב"ד
- ↑ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
- ↑ לפנות בוקר: הרב יורקוביץ' הפתיע את עובדי היקב
