שמואל וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הריי״צ נ״ע באותו קיץ (אג״ק שלו ח״א כח) ״האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא היתה אסיפה כזאת״. | הריי״צ נ״ע באותו קיץ (אג״ק שלו ח״א כח) ״האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא היתה אסיפה כזאת״. | ||
בתחלת הקיץ. | בתחלת הקיץ. | ||
באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, ע״י מ. קרעבס, הרב | |||
מטעם במושבות פלך חרסוץ. האספה היתה מאושרת ע״י שר הפנים והתקיימה | באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, ע״י מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסוץ. האספה היתה מאושרת ע״י שר הפנים והתקיימה בניקוליוב בב׳ אייר והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו ע״י הממשלה. | ||
בניקוליוב בב׳ אייר והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית | האדמו״ר רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל רבנו, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו״ר מסלונים כותב במכתבו: | ||
ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו ע״י | |||
הממשלה. | בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיו״ט, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצוה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט״א ובראשם הרה״ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסיה לשם שמים בכל לבבם ונפשם. | ||
האדמו״ר רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו | |||
מיד שליח מיוחד אל רבנו | רבינו הסכים לאסיפה בהשתתפות עם [[רבי חיים מבריסק]] שעודד לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים והתגדויות מצד המשכילים התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד ראה שם באגרות קודש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 אגרות קודש רש"ב ח"ד עמ' 16 - 24.]</REF> | ||
המתארים את המצב. האדמו״ר מסלונים | |||
בהגיע שמועה מבהילה | |||
שונאינו, ורוצה | |||
אצנו | |||
רבה היא, ורבים | |||
== ממשיכי דרכו == | == ממשיכי דרכו == | ||
גרסה מ־07:03, 25 בינואר 2010
רבי שמואל וינברג
הצדיק הקדוש רבי שמואל וינברג, האדמו"ר מסלונים, נולד לאביו רבי מיכל אהרן בנו היחיד של רבי אברהם וינברג מסלונים.
מונה לאדמו"ר לאחר פטירתו של סבו רבי אברהם בי"א בחשוון ה'תרמ"ד. מכונה בקרב החסידים ביידיש "דער פוטר", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם.
קשריו עם הרש"ב
בשעה שהמשכילים התחילו בפעולותיהם מעבר מזה ותנועת הציונות התחילה את מלחמתה נגד החרדים מעבר מזה, והתקיפו את היהדות החרדית בעתונות, נוסדה לעומתן לשכה מיוחדת בקאוונא בשם מחזיקי הדת, שבין העומדים בראשה היו ה״ר יעקב ליפשיץ והר״ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם ״הלשכה השחורה״.
הרש"ב היה פועל בהתאם ועומד בקשר ישיר עם ה״לשכה״ הזאת, ובקיץ תרס"ט שהה אצלם משך זמן שליח רבנו, ה״ר אליעזר משה מאדייעווסקי. חברה זאת נוהלה בראשות האדמו״ר רבי שמואל וויינבערג ועמו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף תר״ס שלחו שנים הנ״ל אל רבנו שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.
החברה הוקמה בכוחות משותפים. בשנת תרס״ב בא האדמו״ר רבי שמואל מסלונים בעצמו אל רבנו לדון בדבר יסוד ועד כללי בשם חברה מחזיקי הדת.[1]
כמו כן פעלו יחד בכוחות משותפים כאשר לא פחות מתשע שנים השתדל רבנו להביא לידי אספת רבנים רשמית, שיתאספו בה גדולי הרבנים ברוסיה לדון באופני חיזוק הדת, עד שבאה לפועל באייר תרס״ט. עליה כותב הריי״צ נ״ע באותו קיץ (אג״ק שלו ח״א כח) ״האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא היתה אסיפה כזאת״. בתחלת הקיץ.
באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, ע״י מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסוץ. האספה היתה מאושרת ע״י שר הפנים והתקיימה בניקוליוב בב׳ אייר והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו ע״י הממשלה. האדמו״ר רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל רבנו, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו״ר מסלונים כותב במכתבו:
בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיו״ט, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצוה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט״א ובראשם הרה״ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסיה לשם שמים בכל לבבם ונפשם.
רבינו הסכים לאסיפה בהשתתפות עם רבי חיים מבריסק שעודד לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים והתגדויות מצד המשכילים התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד ראה שם באגרות קודש.[2]
ממשיכי דרכו
לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמורי"ם.
- הבכור, רבי יששכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה ארצה בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.
- הבן הצעיר של רבי שמואל, רבי אברהם וינברג השני שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בעיירה ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד.