נוצר חסד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "בחי'נת" ב־"בחינת") |
מ (החלפת טקסט – "[[אגרת הקודש - פרק " ב־"[[אגרת הקודש - ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==הארת ונוצר המתגלה בשעת פטירת צדיק== | ==הארת ונוצר המתגלה בשעת פטירת צדיק== | ||
ב[[אגרת הקודש - | ב[[אגרת הקודש - כ"ח]] מבואר כי בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] מאיר בחינת [[אבא עילאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", אותיות "[[רצון]]", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] דמחכמה נפקא) | ||
ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - | ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. | ||
והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא ד[[שבירת הכלים]] לנהורא ד[[עולם התיקון]]. | והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא ד[[שבירת הכלים]] לנהורא ד[[עולם התיקון]]. | ||
גרסה מ־01:46, 27 בינואר 2021
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
נוצר חסד הוא התיקון השמיני מי"ג תיקוני דיקנא, אשר ממנו השפעת אבא עילאה. כנגדו היא מידת "יכבוש עוונותינו" בי"ג מידות שאמר מיכה.
עניינו
מבואר כי שני התיקונים העיקריים ששייכים להשפעה הם נוצר חסד ו'ונקה', שממנו יונקים אבא עילאה ואמא עילאה. וכמובא בעץ חיים שאבא ואמא יונקים ממזלות דאריך, אבא יונק ממזל השמיני ואימא ממזל הי"ג. ומזלות הם בחינת שערות לבד. והענין כי לשון יניקה הוא כמשל הולד שיונק משדי אמו, שעצם מציאות הולד כבר נתהווה מבטן אמו, ומה שיונק משדי אמו הוא פועל הגדלה וריבוי באברי הולד. כמו כן פירוש וענין "אבא יונק ממזל השמיני", היינו אחרי שכבר נאצל אבא מאור המאציל, אך להיות הגדלה וריבוי באור אבא הוא על ידי שיונק ממזל השמיני.
וההגדלה הוא להיות בבחינת פרצוף ומוחין דגדלות, ואזי יוכל להשפיע למטה להיות נה"י שלו מוחין לז"א ומז"א לנוקבא חכמה תתאה מלכות דאצילות להחיות בי"ע, ואם לא היה בו ההגדלה זו בבחינת פרצוף, ומוחין דגדלות לא היה יכול להשפיע למטה בירידות המדרגות רק אחרי שיונק ממזל השמיני אשר הוא בא מחכמה סתימאה כמו שאיתא באדרא זוטא[1], ומשם נתגדל אור אבא אזי יכול להשפיע למטה, וכנודע דדוקא מי שהוא גדול בחכמה יותר הוא שיכול להסביר השכל אף לאחרים, והיינו מחמת כי דבר הגבוה יותר יוכל להשפיל ולירד למטה יותר, ולכן אחר שיונק אבא ממזל הנמשך מחכמה סתימתאה שהוא בחינת גבוה מאד אזי יכול להשפיע למטה. אבל מקודם לזה אף שאו"א מלבישים לזרועות דאריך אנפין שהם חג"ת שבכתר עדיין לא היה בהם הגדלה זו ולא יכלו להשפיע למטה המוחין לזו"נ כו' כ"א הגדלה זו נעשה אחר שמקבל מח"ס שהוא למעלה הרבה מבחינת חג"ת שבכתר[2].
תיקון זה משמש כחלק מהעבודה התמידית, כך למשל מדי יום בברכה הראשונה של שמונה עשרה ממשיכים בתיבת "קונה הכל" ממזל ונוצר למזל ונקה.
באמירת תשליך
באמירת תשליך מובא בכוונות האר"י כוונה להמשיך ממזל ונוצר למזל ונקה, כוונה זו לפי האר"י ז"ל היא סגולה מיוחדת להנצל מיצר הרע המטריד את האדם ובפרט בעת לימוד התורה[3].
וזה לשונו: והכוונה, כי מקום הדינין למעלה, הוא התיקון דלאלפים, כאשר בארנו בענין מצולות ים. ונוצר חסד הוא הכובש העוונות, והכוונה הוא, לכוין להמשיך מן נוצר חסד ההוא, מזל החסד, הוי"ה דיודין כמנין חסד, וממנו תאיר אור לאלפים, שהוא תיקון ט', והוא שם אהי"ה דההין, ועולה קס"א עם י' אותיות, והוא גי' אלפים, ונקרא כן, ע"ש ג' שמות המתחילין באלפין, שהם - אהיה, אלהים, אדני. ותכוין להמתיק אלהים אדני, הנקראים מצולת ים, כי אלהי"ם אדנ"י הם שורש הדינין, הנקרא מצולת ים. והנה אהי"ה דיודי"ן העולה קס"א כנ"ל, על ידי השפע שהשפיע בו נוצר חסד, כנ"ל לאלפים העולה קס"א, הנה ממתיק אח"כ אלהים אדנ"י, שהם מתחילין באלפין, הגם כי הם במנין קס"א העולה לאלפים, (ר"ל עם ט' אותיות וכולל) ואז ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שהוא תיקון ט' של מי אל כמוך.
ואז, אותן החטאים שעשה האדם, שהם אותן המזיקים אשר ברא על ידי חטאו, הם יורדים במצולת ים, וסמא"ל ונחש שהם צלמות, אינם יונקים מלמעלה, שכבר נמתק שורש יניקתם שהם הדינין, והם אדנ"י אלהים, ואינם יונקים מהם[4].
שמונה נסיכי אדם
| ערך מורחב – שמונה נסיכי אדם |
שרש שמונה נסיכי אדם הוא בשמונה תקונים הראשונים שבי"ג תקוני דיקנא של אריך אנפין שהם בבחינת מקיפים. כי תקון 'נוצר חסד לאלפים' הוא בבחינת אור פנימי, כי לאלפים הוא אאלפך חכמה אאלפך בינה, שאבא ואמא יונקים משני מזלות של אריך אנפין ויניקה זו היא בבחינת אור פנימי. אבל שמונה המזלות הראשונים שקודם בחינת לאלפים הם בחינת מקיפים ומשם שורש שמונה נסיכי אדם.
הארת ונוצר המתגלה בשעת פטירת צדיק
באגרת הקודש - כ"ח מבואר כי בעת פטירת צדיקי עליון עובדי ה' באהבה במסירת נפשם לה' בחייהם, ערבית ושחרית בקריאת שמע מאיר בחינת אבא יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", אותיות "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, שעל ידי זה היו מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא בקריאת שמע כידוע. (וכן בתלמוד תורה דמחכמה נפקא) ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת מיין דכורין מתיקון "ונוצר חסד", והם הם המאירים בבחינת גילוי בפטירתם, כנודע שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו.
והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" בפטירתן, מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב הארץ, לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה, לפי שמזל ד"נוצר" ממוחא סתימא דאריך אנפין, מקור הבירורים ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם התיקון.
החילוק בין רב חסד לנוצר חסד
אמרו בזהר אית חסד ואית חסד, שהם רב חסד ונוצר חסד. דהיינו נוצר חסד הוא חסד שעושה השם יתברך על ידי הצדיקים, וזהו "נוצר חסד לאלפים", פי' הקב"ה נוצר חסד בשביל הצדיקים הנקראים אלפי"ם, שהם אלף חכמה אלף בינה. אבל ה"רב חסד" שהקב"ה עושה למענו בשביל קיום העולם, כדרכו להטיב לברואיו, הוא חסד גדול ורב מאוד להגדיל חסדו עם בריותיו. וה"נוצר חסד" הוא שהוא מצמצם שכינתו ומאיר בעולמות כפי כח המקבלים, כנשר יעיר קנו, נוגע ואינו נוגע, והאור הוא מטי ולא מטי, שאם לא כן היו העולמות מתבטלים ממציאותם מחמת בהירות האורות, והיה לאי"ן. וזהו עולם חסד יבנה. והחסד הבאה על ידי התעוררות הצדיקים נאמר בו בראשית, בשביל ישראל הנקראים ראשית, והם הצדיקים הנקרא ישראל כנודע[5].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ דרצ"ב א'
- ↑ ליקוטי תורה אמור לט, א
- ↑ שער הכוונות לתשליך - והנה מי אל כמוך, יש ב' תיקונים שהם - יכבוש עונותינו, ותכווין אותו ניקוד נוצר חסד די"ג מכילין. והב', ותשליך במצולות ים, ותכוין נגד תיקון לאלפים
- ↑ פרי עץ חיים שער השופר פרק ה. ראה המשך דבריו בערך לאלפים#באמירת תשליך
- ↑ אור תורה שלח עמ' קמ