זמן תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 7: שורה 7:


===שיטת חב"ד===
===שיטת חב"ד===
ב[[חב"ד]] לא מקפידים על "זמן תפילה" משום שב[[חב"ד]] לומדים לפני ה[[תפילה]] [[חסידות]] כהכנה ל[[תפילה]], [[הרבי]] הבהיר באחת השיחות שעל אף שיש להיצמד ל[[שולחן ערוך]], בעניין ה[[תפילה]] מותר לפסיד את המניין, ואפילו לא להתפלל בזמנה, העיקר שיתכונן לפני לתפילה ויתפלל בכוונה{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח}}, ע"פ פסק הדין של [[הרמב"ם]] ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"{{הערה|הל' תפלה פ"ד הל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב}}.
אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה המקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל ב10.
אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה המקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל ב10.


שורה 14: שורה 16:


ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
ל[[חסיד]] שכתב ל{{ה|רבי}} שמפאת ההכנות לתפילה הוא מתחיל להתפלל באזור השעה 1 - 2 בצהריים כתב [[הרבי]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב' [=2 אחר-הצהריים], ולא טובה בעיני שמועה זו כלל, כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו, ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל [מ]לכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה ובענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות|מקור=אג"ק כרך ו עמ' שנד – מכתב מכ"ב אלול תשי"ב (שערי הל' ומנהג שם ס"ע קיב).}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־19:28, 21 בינואר 2021

סוף זמן תפילה הוא הזמן שהחל ממנו אסור להתפלל, להלכה נפסק שזמן זה הוא בשעה הרביעית מהשעות זמניות.

בחב"ד מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה, מכיוון שהם מתכוננים לפני בלימוד חסידות.

במקורות

ההלכה והמנהג

שיטת חב"ד

בחב"ד לא מקפידים על "זמן תפילה" משום שבחב"ד לומדים לפני התפילה חסידות כהכנה לתפילה, הרבי הבהיר באחת השיחות שעל אף שיש להיצמד לשולחן ערוך, בעניין התפילה מותר לפסיד את המניין, ואפילו לא להתפלל בזמנה, העיקר שיתכונן לפני לתפילה ויתפלל בכוונה[1], ע"פ פסק הדין של הרמב"ם ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"[2].

אצל אדמו"ר הריי"צ באוטבוצק שבפולין היו מתפללים בשעה 9, בישיבת חב"ד שהייתה המקום היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10[3], מאוחר יותר בארצות הברית החל אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב10.

הזמן הנהוג כהיום בחב"ד בו מתפללים תפילה, הוא בשעה 10 בבוקר, מנהג זה היה נהוג ב770 בית מדרשו של הרבי והתפשט לכל קהילות חב"ד[4], כאשר שאל הרב יאלעס את הרבי אודות סיבת המנהג שבחב"ד מתפללים ב10 בבוקר, ענה הרבי ש"הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היה, שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10"[4].

כשאר כתב הרב שלמה חיים דיסקין אודות שינוי זמן התפילה ל8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"[5].

ביחידות של הרב אדרעי אצל הרבי לגבי בית הספר למלאכה, ענה הרבי שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני התפילה ללימוד החסידות, יש להתפלל תפילת שחרית בזמנה:""אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה""[5].

לחסיד שכתב לרבי שמפאת ההכנות לתפילה הוא מתחיל להתפלל באזור השעה 1 - 2 בצהריים כתב הרבי:

מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב' [=2 אחר-הצהריים], ולא טובה בעיני שמועה זו כלל, כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו, ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל [מ]לכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה ובענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות

אג"ק כרך ו עמ' שנד – מכתב מכ"ב אלול תשי"ב (שערי הל' ומנהג שם ס"ע קיב).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח
  2. הל' תפלה פ"ד הל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב
  3. "כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28
  4. 4.0 4.1 התקשרות, גיליון תשפז ,עמ' 15-16
  5. 5.0 5.1 התקשרות, גליון תשצו