ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 68: שורה 68:
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]

גרסה מ־21:01, 19 בינואר 2021

הרב ניסן נמנוב
[[קובץ:|250px]]
משפיע חסידי בישיבות בברינואה, סמרקנד וטשקנט
לידה י"ג מנחם אב תרס"ד
ז'לובין
פטירה ט' באייר תשד"מ
חיבוריו ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא
בהתוועדות בשמחת הנישואין של בנו ר' משה נמנוב. מימין לשמאל: מרדכי שוסטרמן, מרדכי טלישבסקי, החתן, הרב נמנוב, והרב זלמן שמעון דבורקין

הרב ניסן נמנוב (מכונה גם ר' ניסן) (י"ג מנחם אב תרס"ד - ט' באייר תשד"מ), היה רב ומשפיע חסידי לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן, ובבברינואה שבצרפת, תחת ניהולו.

הוא נודע בתפילתו שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר התניא. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב חסידי חב"ד.

תולדות חיים

ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד (1903) בעיירה ז'לובין שברוסיה לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך בתלמוד תורה אצל רב העיירה החסידית הרב משה אקסלרוד ובגיל שתים עשרה נסע לליובאוויטש עם גיסו לעתיד ר' ישעיה דענבערג. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש. בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת תומכי תמימים בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח ליהות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים בנעוועל שם שהה עד י"ד כסלו תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע-רבקה רסקין. בח' כסלו תר"צ (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק שבסיביר, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי החוק בברית המועצות.

בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרומה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].

בשנת תש"ד, בהיותו בטשקנט נקרא הרב נמנוב לשמש כמשפיע בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה סמרקנד. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים (תש"ו) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים בפוקינג, גרמניה.

בתש"ח נסע לצרפת על פי הוראתו של הריי"צ, והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר ברינואה. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב למנהל ומשפיע ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של עבודת השם מתוך "קבלת עול".

לאחר הכתרת הרבי הפך לחסיד שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.

באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-770, התוועד כל הלילה עם הבחורים ב'זאל הקטן'. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' יהודה לייב גרונר על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר המחשבה דיבור ומעשה שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...

ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"בינוני" במושגי התניא. תואר זה, מתייחס לאדם שכל מעשה, דיבור או מחשבה שלו נעשים לשם שמים.

נפטר בט' באייר תשד"מ. בנו, הרב יצחק נמנוב, ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.

הספר ר' ניסן

ספריו

משפחתו

  • בתו מרת רחל לאה אשת הרב שלום דובער פבזנר שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.
  • בנו, הרב יצחק נמנוב - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.
  • בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.
  • בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).

לקריאה נוספת

  • הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, הוצאת קה"ת, תשמ"ט.
  • ר' ניסן - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. ישראל אלפנביין, כפר חב"ד, תשע"ג (950 עמ').
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים