הבדלים בין גרסאות בדף "שמעון ביטון"
(הרחבה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב שמעון מאיר ביטון הינו שליח הרבי | + | הרב '''שמעון מאיר ביטון''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו שליח הרבי בשכונת גני יער, ורבה של העיר [[לוד]]. |
| + | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד לאביו ר' יוסף ולאמו מרת פרלה, ב[[קרית שמואל]] | + | נולד לאביו ר' יוסף ולאמו מרת פרלה, ב[[קרית שמואל]], למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, ובצעירותו למד בבית הספר "אהרון הראה" של [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. |
| + | |||
| + | משהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים צפת]] בראשותו של הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] (כיום, רבה של העיר [[בני ברק]]), ולאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים קרית גת]]. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] נישא לרעייתו לבית משפחת קריספין (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של [[הפצת תורה]] בשליחות [[הרבי]]. | בשנת [[תשנ"ה]] נישא לרעייתו לבית משפחת קריספין (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של [[הפצת תורה]] בשליחות [[הרבי]]. | ||
| שורה 17: | שורה 20: | ||
תהליך הבחירות הממושך נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. ולאחר מאמצים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יהודה יצחק ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. | תהליך הבחירות הממושך נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. ולאחר מאמצים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יהודה יצחק ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
| − | https://chabad.info/news/647395/ | + | ==קישורים חיצוניים== |
| + | *'''[https://chabad.info/news/647395/ דיווח באתר חב"ד אינפו]''' {{אינפו}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרית גת]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בלוד]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
| + | [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | ||
גרסה מ־11:47, 18 בינואר 2021
הרב שמעון מאיר ביטון (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו שליח הרבי בשכונת גני יער, ורבה של העיר לוד.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' יוסף ולאמו מרת פרלה, בקרית שמואל, למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, ובצעירותו למד בבית הספר "אהרון הראה" של הציונות הדתית.
משהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבה קטנה בתומכי תמימים צפת בראשותו של הרב יצחק אייזיק לנדא (כיום, רבה של העיר בני ברק), ולאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה בתומכי תמימים קרית גת.
בשנת תשנ"ה נישא לרעייתו לבית משפחת קריספין (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר בלוד והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות הרבי.
עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.
בין השנים תשנ"ט לתשס"ה שימש כמנהל מחלקת כשרות ברבנות אור יהודה.
בשנים תשס"ה – תש"ע שימש כרב המרכז הטכנולוגי אמי"ת רמלה לוד.
משנת תש"ע שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת תשע"ז הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי".
לאחר שבשנת תשע"ה נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר זלאחר שהגיע לגיל 80, ולא ניתן היה להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר[1].
תהליך הבחירות הממושך נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. ולאחר מאמצים, בד' בשבט תשפ"א, נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב יהודה יצחק ירוסלבסקי[2].
