י"ד בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נולדו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←נולדו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
*[[ תרפ"ד]] - הרב [[ | *[[ תרפ"ד]] - הרב [[לייבל מוצ'קין]] [[משפיע]] ב[[קראון הייטס]]. | ||
*[[תשי"א]] - הרב [[יוסף הכט]], מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | *[[תשי"א]] - הרב [[יוסף הכט]], מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*[[תשמ"ג]] - הרב [[שמואל ביסטריצקי]], מנהל בית ההוצאה לאור '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', ועורך סדרת 'יהדותון'. | *[[תשמ"ג]] - הרב [[שמואל ביסטריצקי]], מנהל בית ההוצאה לאור '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', ועורך סדרת 'יהדותון'. | ||
גרסה מ־11:49, 17 בינואר 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ד בשבט הוא היום הארבעה עשר בחודש שבט.
אירועים ביהדות
- תקט"ז - רבי יעקב יהושע פאלק (ה"פני יהושע") נפטר.
- תרנ"ד - רבי יחיאל דנציגר, אבי שושלת אלכסנדר, נפטר.
- תשס"ה - רבי דניאל פריש, מחבר פירוש 'מתוק מדבש', נפטר.
ימי חב"ד
- תקס"ח - חתונת מרת ברכה בת אדמו"ר האמצעי, עם הרב יונה מז'יטומיר.
נולדו
- תרפ"ד - הרב לייבל מוצ'קין משפיע בקראון הייטס.
- תשי"א - הרב יוסף הכט, מקבוצת השלוחים לארץ הקודש, רבה הראשי של אילת, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- תשמ"ג - הרב שמואל ביסטריצקי, מנהל בית ההוצאה לאור 'לדורות', ועורך סדרת 'יהדותון'.
נפטרו
- תשמ"ב - ר' יהודה שמוטקין, חסידי חב"ד תושב תל אביב שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של הרבי הריי"צ בכל הקשור לספריית ליובאוויטש בארץ הקודש.
- תשד"מ - הרב אברהם זלצמן, חניך ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצר אדמו"ר הרש"ב ומחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- תשס"ג - הרב שמואל דוד בלינוב, שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש בפריז שבצרפת.
| הפתגם היומי - י"ד בשבט - מלוח היום יום |
|---|
| במנחה אין אומרים תחנון.
בא כבוד קדושת אבותינו הקדושים, איז, לבד דער ענין פון התעוררות רחמים אויף די מקושרים, געווען א עבודה פון דערמאנען בינו לבין עצמו די מקושרים, און אריינטראכטן בענין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, וואס דאס איז מעורר די כחות פנימים פון דעם וואס מ'טראכט וועגען עם, ווי מיר זעהען במוחש, אז מ'קוקט שטארק אויף איינעם מוז ער אקוק טאן, ווייל די הבטה פנימית איז מעורר דעם עצם הנפש, און אזוי איז אויך אין די כח פון די מחשבה. תרגום מאידיש: אצל כבוד קדושת אבותינו הקדושים, לבד העניין של התעוררות רחמים על המקושרים, היתה עבודה להזכיר בינו לבין עצמו את המקושרים, ולהתבונן בעניין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, שזה מעורר את כוחותיו הפנימים של זה שחושבים אודותיו, כפי שאנו רואים במוחש, כשמביטים חזק על אחד מוכרח הוא להביט, כיון שהבטה פנימית מעוררת את עצם הנפש, וכך הוא גם בכח המחשבה. |