פרשת העקידה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'.}}, אשר טוב לומר בכל יום פרשת העקידה, בכדי לזכור זכות אבות{{הערה|במהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג.}} וכן בכדי להכניע יצרו ל[[עבודת ה']] כפי ש[[מסירות נפש|מסר]] [[יצחק אבינו]] את נפשו. | [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'.}}, אשר טוב לומר בכל יום פרשת העקידה, בכדי לזכור זכות אבות{{הערה|במהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג.}} וכן בכדי להכניע יצרו ל[[עבודת ה']] כפי ש[[מסירות נפש|מסר]] [[יצחק אבינו]] את נפשו. | ||
אדמוה"ז מבאר{{הערה|שולחן ערוך מהדורא קמא, סי' א ס"י, מב"י ס"ה.}} מדוע פרשת העקידה הינה בתחילת התפילה, ומביא כי צריך לומר את הפרשה בין היתר במטרה שאדם יכניע יצרו לעבוד את [[הקב"ה]]. אך עם זאת, לאור כך שבמהודרה השלישית השמיט אדמוה"ז את הטעם של המסירות נפש, נראה כי הטעם לאמירת פרשת העקידה בתחילת התפילה היא משום שסדר התפילה הוא במקביל לסדר עבודת הקרבנות, ובתחילת סדר הקרבת הקרבנות ב[[בית המקדש]] היו שואלים: "האם האיר פני כל מזרח עד שהוא בחברון, והוא אומר הן"{{הערה|[[מסכת תמיד]] ג,ב, ובתחילת פרק ג ב[[מכסת יומא]].}}. המפרשים פרשו{{הערה|פירוש המשניות ל[[הרמב"ם]] יומא שם.}}, ש"אומרים לו עד חברון, בכדי להתברך בזכרון חברון בגלל המכובדים השוכבים שם על כולם השלום, וכן אמרו להזכיר זכות ישני חברון". ובתחילת התפילה שהיא במקום העבודה, אכן מתחילים בזכות אבות. | |||
ב[[ראש השנה]] קוראים ב[[תורה]] את פרשת העקידה, משום שבראש השנה נפקדה שרה{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים חלק ד', הלכות ראש השנה.}}. | |||
==מעלתה== | ==מעלתה== | ||
אדמו"ר הזקן מבאר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה| סכ"א (קלג, סע"א).}} מעלת העקידה. והרי פרשת העקידה אומרים בכל בוקר לפני התפלה, כהקדמה לתפלה שהיא יסוד העבודה של כל היום – שעיקר המעלה בזה היא "שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה, להראות שמחתו וחפצו". כלומר, שאף שמצד הטבע וכולי, מכל מקום, בידעו שזהו רצונו וכוונתו של [[הקב"ה]], עשה זאת בשמחה. | אדמו"ר הזקן מבאר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה| סכ"א (קלג, סע"א).}} מעלת העקידה. והרי פרשת העקידה אומרים בכל בוקר לפני התפלה, כהקדמה לתפלה שהיא יסוד העבודה של כל היום – שעיקר המעלה בזה היא "שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה, להראות שמחתו וחפצו". כלומר, שאף שמצד הטבע וכולי, מכל מקום, בידעו שזהו רצונו וכוונתו של [[הקב"ה]], עשה זאת בשמחה. | ||
{תפילה}} | {תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־18:45, 3 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
פרשת העקידה הינה פרשה המתארת את נסיון העקדה של אברהם אבינו. פרשה זו נאמרת לאחר אדון עולם.
אמירתה
אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך הרב[1], אשר טוב לומר בכל יום פרשת העקידה, בכדי לזכור זכות אבות[2] וכן בכדי להכניע יצרו לעבודת ה' כפי שמסר יצחק אבינו את נפשו.
אדמוה"ז מבאר[3] מדוע פרשת העקידה הינה בתחילת התפילה, ומביא כי צריך לומר את הפרשה בין היתר במטרה שאדם יכניע יצרו לעבוד את הקב"ה. אך עם זאת, לאור כך שבמהודרה השלישית השמיט אדמוה"ז את הטעם של המסירות נפש, נראה כי הטעם לאמירת פרשת העקידה בתחילת התפילה היא משום שסדר התפילה הוא במקביל לסדר עבודת הקרבנות, ובתחילת סדר הקרבת הקרבנות בבית המקדש היו שואלים: "האם האיר פני כל מזרח עד שהוא בחברון, והוא אומר הן"[4]. המפרשים פרשו[5], ש"אומרים לו עד חברון, בכדי להתברך בזכרון חברון בגלל המכובדים השוכבים שם על כולם השלום, וכן אמרו להזכיר זכות ישני חברון". ובתחילת התפילה שהיא במקום העבודה, אכן מתחילים בזכות אבות.
בראש השנה קוראים בתורה את פרשת העקידה, משום שבראש השנה נפקדה שרה[6].
מעלתה
אדמו"ר הזקן מבאר באגרת הקודש[7] מעלת העקידה. והרי פרשת העקידה אומרים בכל בוקר לפני התפלה, כהקדמה לתפלה שהיא יסוד העבודה של כל היום – שעיקר המעלה בזה היא "שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה, להראות שמחתו וחפצו". כלומר, שאף שמצד הטבע וכולי, מכל מקום, בידעו שזהו רצונו וכוונתו של הקב"ה, עשה זאת בשמחה. {תפילה}}