לדלג לתוכן

ה' מלך – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 4: שורה 4:
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד{{הערה|סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.}}. כמו כן מבואר בתניא{{הערה|פרק ל"ג}}:
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד{{הערה|סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.}}. כמו כן מבואר בתניא{{הערה|פרק ל"ג}}:
{{ציטוט|תוכן=יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.}}
{{ציטוט|תוכן=יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.}}
==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" [[תקס"ו]]{{הערה|ח"א}}, שפירוש 'שרה'{{הערה|ראה לקו"ת להאריז"ל חיי שרה כג, ב.}} היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות דאצילות.
ב[[מכתב כללי]], כותב [[הרבי]]{{הערה|[[תורת מנחם]], ט ,[[תשי"ג]], חלק ג'}}, שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה ל[[חי]], [[צומח]] ואפילו [[דומם]], מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!".
ב[[שיחה|שיחת]] [[פרשת תולדות]], [[שבת מרכים]] של [[חודש כסלו]], [[תשי"ז]]{{הערה| תורת מנחם, יח , תשי"ז , חלק א'}}, אומר הרבי שהפסוק
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת [[אור אין סוף]] הבל"ג, ולכן ההתהוות שמבחי' מל' היא בבחי' בל"ג, דהגם שהנבראים הם בע"ג והי' צ"ל הגבלה במציאותם הרי הם בבחי' בל"ג
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2728&CategoryID=815 ה' מלך]''' באתר חב"ד
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2728&CategoryID=815 ה' מלך]''' באתר חב"ד
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־13:53, 3 בינואר 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד הינו קטע-מזמור בתפילה הנאמר לאחר מזמור הודו.

עניינם

עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד[1]. כמו כן מבואר בתניא[2]:

יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.

בתורת החסידות

אדמו"ר הזקן כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" תקס"ו[3], שפירוש 'שרה'[4] היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות דאצילות.

במכתב כללי, כותב הרבי[5], שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה לחי, צומח ואפילו דומם, מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!".


בשיחת פרשת תולדות, שבת מרכים של חודש כסלו, תשי"ז[6], אומר הרבי שהפסוק ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת אור אין סוף הבל"ג, ולכן ההתהוות שמבחי' מל' היא בבחי' בל"ג, דהגם שהנבראים הם בע"ג והי' צ"ל הגבלה במציאותם הרי הם בבחי' בל"ג

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.
  2. פרק ל"ג
  3. ח"א
  4. ראה לקו"ת להאריז"ל חיי שרה כג, ב.
  5. תורת מנחם, ט ,תשי"ג, חלק ג'
  6. תורת מנחם, יח , תשי"ז , חלק א'