כ"ד בכסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "זרובבל " ב־"זרובבל") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה ל[[בית המקדש השני]] על ידי זרובבל ו[[יהושע]] ה[[כהן הגדול]]. | *ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה ל[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]]ו[[יהושע]] ה[[כהן הגדול]]. | ||
*ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני [[טומאה]] ו[[טהרה]]. | *ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני [[טומאה]] ו[[טהרה]]. | ||
*ג'תט - נבואת חגי אל זרובבל בן שאתיאל "ושמתיך כחותם"{{הערה|חגי ב, כ-כג}}. | *ג'תט - נבואת חגי אל [[זרובבל]]בן שאתיאל "ושמתיך כחותם"{{הערה|חגי ב, כ-כג}}. | ||
*[[תרס"ה]] - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה של [[חברון]] ומחבר ספר '[[שדי חמד]]', נפטר. | *[[תרס"ה]] - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה של [[חברון]] ומחבר ספר '[[שדי חמד]]', נפטר. | ||
*[[תשע"ח]] - הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]], ממנהגי יהדות [[ליטא]] בארץ ישראל, נפטר. | *[[תשע"ח]] - הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]], ממנהגי יהדות [[ליטא]] בארץ ישראל, נפטר. | ||
גרסה מ־09:51, 6 בדצמבר 2020
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ד בכסלו הוא היום העשרים וארבעה בחודש כסלו. במוצאי יום זה מתחיל חג החנוכה ומדליקים בו נר אחד.
אירועים ביהדות
- ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה לבית המקדש השני על ידי זרובבלויהושע הכהן הגדול.
- ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני טומאה וטהרה.
- ג'תט - נבואת חגי אל זרובבלבן שאתיאל "ושמתיך כחותם"[1].
- תרס"ה - רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון ומחבר ספר 'שדי חמד', נפטר.
- תשע"ח - הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, ממנהגי יהדות ליטא בארץ ישראל, נפטר.
ימי חב"ד
נפטרו
- תרפ"ו - הרב דוד צבי (הרד"צ) חן, מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, רב העיר צ'רניגוב, ובעל שמועה חסידי[2].
- תשס"ח - הרב ניסן פינסון, משלוחי הרבי במרוקו ותוניס.
| הפתגם היומי - כ"ד בכסלו - מלוח היום יום |
|---|
| ערב חנוכה. במנחה אין אומרים תחנון
(המשך). ביאור ג' פסוקים - "לכו נרננה" - על פי מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, "לכו נרננה", בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען "כי אל גדול גו' ומלך גדול גו'", און מיט דעם שבת'ט א איד. תרגום מאידיש: יום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת (ברוחניות) - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת. |