4,016
עריכות
תחילת הגהה
אין תקציר עריכה |
(תחילת הגהה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''אדם רוצה בקב שלו''' הינה מימרה על אהבת אדם לפרי עמלו. | '''אדם רוצה בקב שלו''' הינה מימרה על אהבת אדם לפרי עמלו. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
אמרו [[חז"ל]]: "אדם רוצה בקב שלו | אמרו [[חז"ל]]{{הערה| בבא מציעא לח ע״א.}}: "אדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו". תאור זה הוא טבע שהטביע [[הקב"ה]] בנפש האדם, שמשמעותו הוא דבר שאדם מקבל מחברו בחסד חינם בלא עמל ויגיעה, אין הוא מתענג בו, באותה מידה שמתענג מדבר שלו שעמל בו ויצר אותו. | ||
בדבר שאדם עמל בו והשקיע בו את כח עצמו, יש לו בזה חדות היצירה ותענוג גדול. משום כך התעלות רוחנית שבאה כתוצאה מהתגלות אלקית הבאה מלמעלה | בדבר שאדם עמל בו והשקיע בו את כח עצמו, יש לו בזה חדות היצירה ותענוג גדול. משום כך התעלות רוחנית שבאה כתוצאה מהתגלות אלקית הבאה מלמעלה ב[[אתערותא דלעילא]] בלבד בלא עבודת האדם, אינה מספקת את נשמת האדם. | ||
כמו כן שהתעלות כזו אין לה קיום, מכיון שסיבתה היא מחוץ לאדם, שבאה מלמעלה, בגלל סיבות רוחניות עליונות, הנגרמות רק לעיתים בעת רצון, ובעבור הזמן, כאשר תתבטל הסיבה, שלא יהיה עוד עת רצון - תתבטל ההתעלות. | |||
בנוסף לכך, אין התעלות כגון זו מספקת את האדם, מכיון שלא השקיע בה מכוחו כלום. אבל התעלות רוחנית הבאה כתוצאה מעבודת האדם עצמו ב[[אתערותא דלתתא]] לכן, מלבד שיש לה קיום, שהרי ההתעלות היא מזיכוך האדם עצמו, ולא מהגילויים הרוחניים הבאים מלמעלה, הנה עוד זאת שיש בזה לאדם תענוג עצמי לאין קץ, הנובע מפנימיות הרצון - תענוג שבנפש. | |||
וכמשל אדם החורש וזורע בכברת ארץ עידית ומוצא ברכה מרובה, הנה לא יתענג כמו החורש וזורע אדמה זיבורית ומוצא בה ברכה מרובה, כי בזה ימצא גם סיפוק מוסרי בפועל ידיו ובעבודתו המרובה - נוסף על הריוח הכלכלי. | וכמשל אדם החורש וזורע בכברת ארץ עידית ומוצא ברכה מרובה, הנה לא יתענג כמו החורש וזורע אדמה זיבורית ומוצא בה ברכה מרובה, כי בזה ימצא גם סיפוק מוסרי בפועל ידיו ובעבודתו המרובה - נוסף על הריוח הכלכלי. | ||