בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}}
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}}
==השוואת ברכות ושמות השבטים==
===שמות השבטים===
למעט בנימין, שמקבל את שמו מיעקב ללא הסבר, ומנשה ואפרים שמקבלים את שמם מיוסף, כל הבנים מקבלים את שמותיהם מאמם ומשמעות השם מוסברת במקרא. על פי המקרא, הבנים נולדו בסדר הבא, כאשר הראשונים הם בני לאה והאחרונים הם בני רחל:
{| class="wikitable"
!שבט
!האם
!הסבר
!משמעות
!מקור
|-
|[[ראובן]]
|[[לאה]]
|"כי ראה ה' בעניי, כי עתה יאהבני אישי"
|ראו בן
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לב|קצר=כן}}
|-
|[[שמעון]]
|[[לאה]]
|"כי שמע ה' כי שנואה אנכי, ויתן לי גם את זה"
|שמע ה'
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לג|קצר=כן}}
|-
|[[לוי (דמות מקראית)|לוי]]
|[[לאה]]
|"עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים"
|לויה
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לד|קצר=כן}}
|-
|[[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]]
|[[לאה]]
|"הפעם אודה את ה'"
|הודיה
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לה|קצר=כן}}
|-
|[[דן (דמות מקראית)|דן]]
|[[בלהה]]
|"דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן"
|דין
|{{תנ"ך|בראשית|ל|ו|קצר=כן}}
|-
|[[נפתלי]]
|[[בלהה]]
|"נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי"
|התפתלות
|{{תנ"ך|בראשית|ל|ח|קצר=כן}}
|-
|[[גד]]
|[[זלפה]]
|"בא גד"
|בא המזל
|{{תנ"ך|בראשית|ל|יא|קצר=כן}}
|-
|[[אשר (דמות מקראית)|אשר]]
|[[זלפה]]
|"באשרי כי אשרוני בנות"
|אושר
|{{תנ"ך|בראשית|ל|יג|קצר=כן}}
|-
|[[יששכר]]
|[[לאה]]
|"נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי"
|יש שכר
|{{תנ"ך|בראשית|ל|יח|קצר=כן}}
|-
|[[זבולון]]
|[[לאה]]
|"זבדני אלהים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים"
פעמיים מופיעות במקרא ברכות לשבטים, המנוסחות באופן המשלב אפיונים תיאוריים עם איחולים ונבואות לעתיד. יעקב אביהם מברכם בסוף ימיו במצרים, ואילו משה מברכם בפעם השנייה לפני מותו ב[[ערבות מואב]]. ישנם הבדלים שונים בין הברכות ופרשני המקרא עומדים עליהם.
הנקודות העיקריות המעוררות תמיהה בהשוואה בין נוסחי הברכות:
* שמעון זוכה להתעלמות מוחלטת בברכת משה,
* יששכר מובלע בברכת זבולון בברכת משה,
* לוי זוכה להתייחסות חיובית מאוד בברכת משה לעומת ברכת יעקב,
* יהודה זוכה לברכה מצומצמת ממשה לעומת ברכה גדושה מאוד מיעקב,
* יוסף זוכה בשתי הברכות להתייחסות מפורטת וחיובית מאוד.
יאיר גנז מוצא בברכת משה מגמה של פיוס, המופנית אל שבטים שננזפו בברכתו של יעקב{{הערה|1=יאיר גנז, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/habracha.htm מגמת הפיוס בברכותיו של משה בפרשת "וזאת הברכה"], '''שמעתין''' 116-115, תשנ"ד, באתר "דעת"}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
גרסה מ־04:41, 26 באוקטובר 2020
השבטים היו בניו של יעקב אבינו, וכולם היו צדיקים, בניגוד לבניהם של אברהם ויצחק, שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.
על פי תורת הקבלה, לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה[1].
ישנה חקירה הידועה אם האבות והשבטים היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח.
הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[2] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.
יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.
יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[3], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[4] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[5]
בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה.
בנימין
למרות שמשכן שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.
בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את קרן מערבית דרומית, שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון[7].
אודות כך מובא בגמרא:
רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף[8] עליו כל היום"[9], לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר "ובין כתפיו שכן[10]
.
בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה בבית המקדש תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ההיכל, קודש, קודש הקדשים, וכו'.
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא עץ הדעת לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה[11]