שבטי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(מתאים לויקי)
שורה 36: שורה 36:


בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}}
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}}
==השוואת ברכות ושמות השבטים==
===שמות השבטים===
למעט בנימין, שמקבל את שמו מיעקב ללא הסבר, ומנשה ואפרים שמקבלים את שמם מיוסף, כל הבנים מקבלים את שמותיהם מאמם ומשמעות השם מוסברת במקרא. על פי המקרא, הבנים נולדו בסדר הבא, כאשר הראשונים הם בני לאה והאחרונים הם בני רחל:
{| class="wikitable"
!שבט
!האם
!הסבר
!משמעות
!מקור
|-
|[[ראובן]]
|[[לאה]]
|"כי ראה ה' בעניי, כי עתה יאהבני אישי"
|ראו בן
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לב|קצר=כן}}
|-
|[[שמעון]]
|[[לאה]]
|"כי שמע ה' כי שנואה אנכי, ויתן לי גם את זה"
|שמע ה'
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לג|קצר=כן}}
|-
|[[לוי (דמות מקראית)|לוי]]
|[[לאה]]
|"עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים"
|לויה
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לד|קצר=כן}}
|-
|[[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]]
|[[לאה]]
|"הפעם אודה את ה'"
|הודיה
|{{תנ"ך|בראשית|כט|לה|קצר=כן}}
|-
|[[דן (דמות מקראית)|דן]]
|[[בלהה]]
|"דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן"
|דין
|{{תנ"ך|בראשית|ל|ו|קצר=כן}}
|-
|[[נפתלי]]
|[[בלהה]]
|"נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי"
|התפתלות
|{{תנ"ך|בראשית|ל|ח|קצר=כן}}
|-
|[[גד]]
|[[זלפה]]
|"בא גד"
|בא המזל
|{{תנ"ך|בראשית|ל|יא|קצר=כן}}
|-
|[[אשר (דמות מקראית)|אשר]]
|[[זלפה]]
|"באשרי כי אשרוני בנות"
|אושר
|{{תנ"ך|בראשית|ל|יג|קצר=כן}}
|-
|[[יששכר]]
|[[לאה]]
|"נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי"
|יש שכר
|{{תנ"ך|בראשית|ל|יח|קצר=כן}}
|-
|[[זבולון]]
|[[לאה]]
|"זבדני אלהים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים"
|חלק טוב, מתנה
|{{תנ"ך|בראשית|ל|כ|קצר=כן}}
|-
|[[יוסף]]
|[[רחל]]
|"יוסף ה' לי בן אחר"
|הוספה
|{{תנ"ך|בראשית|ל|כד|קצר=כן}}
|-
|[[בנימין]]
|[[רחל]]
|"בן אוני, בנימין"
|בן הגבורה
|{{תנ"ך|בראשית|לה|יח|קצר=כן}}
|-
|[[מנשה]]
|[[אסנת]]
|"כי נשני אלוהים מכל עמלי"
|אלוהים השכיח את סבלי
|{{תנ"ך|בראשית|מא|נא|קצר=כן}}
|-
|[[אפרים]]
|[[אסנת]]
|"כי הפרני אלוהים בארץ עניי"
|אלוהים הפרה אותי בגלות
|{{תנ"ך|בראשית|מא|נב|קצר=כן}}
|}
{{הערה|1=תבנית:תנ"ך, כדוגמת: https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A.}}
=== ברכת השבטים ===
פעמיים מופיעות במקרא ברכות לשבטים, המנוסחות באופן המשלב אפיונים תיאוריים עם איחולים ונבואות לעתיד. יעקב אביהם מברכם בסוף ימיו במצרים, ואילו משה מברכם בפעם השנייה לפני מותו ב[[ערבות מואב]]. ישנם הבדלים שונים בין הברכות ופרשני המקרא עומדים עליהם.
{| class="wikitable"
|+טבלה השוואתית של ברכות השבטים
!
!ברכת יעקב
!ברכת משה
|-
|ראובן
|רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה
|יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר
|-
|שמעון ולוי
|שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל
|וּלְלֵוִי אָמַר: תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה. הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו, וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל, יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ. בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן
|-
|יהודה
|יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ; גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ; לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים; אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה; חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב
|וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה
|-
|זבולון
|זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן
| rowspan="2" |וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל
|-
|יששכר
|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם; וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד
|-
|דן
|דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר; לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'
|וּלְדָן אָמַר: דָּן גּוּר אַרְיֵה, יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן
|-
|גד
|גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב
|וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד, כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן, וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל
|-
|אשר
|מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ
|וּלְאָשֵׁר אָמַר: בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ.
|-
|נפתלי
|נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר
|וּלְנַפְתָּלִי אָמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה
|-
|יוסף
|בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר; וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים; וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל; מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם; בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו
|וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם. וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה, תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה
|-
|בנימין
|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל
|לְבִנְיָמִן אָמַר: יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן
|}
הנקודות העיקריות המעוררות תמיהה בהשוואה בין נוסחי הברכות:
* שמעון זוכה להתעלמות מוחלטת בברכת משה,
* יששכר מובלע בברכת זבולון בברכת משה,
* לוי זוכה להתייחסות חיובית מאוד בברכת משה לעומת ברכת יעקב,
* יהודה זוכה לברכה מצומצמת ממשה לעומת ברכה גדושה מאוד מיעקב,
* יוסף זוכה בשתי הברכות להתייחסות מפורטת וחיובית מאוד.
יאיר גנז מוצא בברכת משה מגמה של פיוס, המופנית אל שבטים שננזפו בברכתו של יעקב{{הערה|1=יאיר גנז, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/habracha.htm מגמת הפיוס בברכותיו של משה בפרשת "וזאת הברכה"], '''שמעתין''' 116-115, תשנ"ד, באתר "דעת"}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]

גרסה מ־04:41, 26 באוקטובר 2020

ציון ראובן, שמעון, לוי, דינה בת יעקב ויהודה משבטי ה'

השבטים היו בניו של יעקב אבינו, וכולם היו צדיקים, בניגוד לבניהם של אברהם ויצחק, שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.

על פי תורת הקבלה, לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה[1].

דינם

ישנה חקירה הידועה אם האבות והשבטים היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח.

הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[2] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

ערך מורחב – עשרת השבטים

צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו, ונעלמו, ועקבותם לא נודעו עד היום.

יהודה

ערך מורחב – יהודה

יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.

יוסף

ערך מורחב – יוסף הצדיק

יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[3], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[4] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[5]

בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה.

בנימין

קבר המיוחס[6] לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא

למרות שמשכן שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.

בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את קרן מערבית דרומית, שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון[7].

אודות כך מובא בגמרא:

רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף[8] עליו כל היום"[9], לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר "ובין כתפיו שכן[10]

.

בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה בבית המקדש תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ההיכל, קודש, קודש הקדשים, וכו'.

בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא עץ הדעת לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה[11]

הערות שוליים

  1. ↑ מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.
  2. ↑ רש"י בפרשת תולדות כו, א לגבי אברהם, ובפרשת וישלח ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג מצוות שמרתי.
  3. ↑ לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
  4. ↑ ראה רש"י שם.
  5. ↑ רש"י שם בשם המדרש.
  6. ↑ הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.
  7. ↑ מסכת זבחים, נג, ב.
  8. ↑ כאדם המחשב ודואג. - רש"י.
  9. ↑ דברים לג יב
  10. ↑ המשך הפסוק הנ"ל
  11. ↑ מסכת בבא קמא יז, א.
תקופות ביהדות
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שבטי_ישראל&oldid=425348"