אלעד – הבדלי גרסאות
| שורה 26: | שורה 26: | ||
לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח ויו"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד. | לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח ויו"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד. | ||
תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו | תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. | ||
בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. | בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. | ||