י' בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←נפטרו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תיקון גרשיים) |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
*[[תשס"ז]] - הרב [[זכריה גורי]], רב המושב [[אביטל]] שבחבל תענך. | *[[תשס"ז]] - הרב [[זכריה גורי]], רב המושב [[אביטל]] שבחבל תענך. | ||
*[[תשע"ו]] - הרב [[אברהם משה נפרסטק]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | *[[תשע"ו]] - הרב [[אברהם משה נפרסטק]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
*[[ | *[[תשע"ט]] - הרב [[יגאל פיזם]], שליח הרבי הראשון לקריות, רב קהילת חב״ד בקרית שמואל וראש ישיבת חב״ד בקריות. | ||
{{להיום יום|י'|ניסן}} | {{להיום יום|י'|ניסן}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב י]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב י]] |
גרסה מ־01:46, 15 באוקטובר 2020
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י' בניסן הוא היום האחד עשר בחודש ניסן.
אירועים ביהדות
- ב'תמ"ח - בני ישראל לקחו כבשים להקריב לקרבן הפסח במצרים.
- ב'תמ"ט - אחיעזר בן עמישדי, נשיא שבט דן, הקריב קרבן לחנוכת המשכן.
- ב'תפ"ח - מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרן הכהן, נפטרה.
- ב'תפ"ט - יהושע ובני ישראל עברו את נהר הירדן ונכנסו לארץ ישראל.
- תשס"ג - רבי שלום משאש, מרבני יהדות מרוקו ורבה של ירושלים, נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תקס"א - הצאר הרוסי חתם על פקודת השחרור לאדמו"ר הזקן ולכלל החסידים, בסיום מאסרו השני של אדמו"ר הזקן.
נולדו
- העת"ר - ר' ישראל פבזנר, חסיד חב"ד מרמת גן.
נפטרו
- תנש"א - הרב אברהם מאיור (דרייזין), משפיע בשכונת קראון הייטס.
- תשס"ד - הרב יעקב משה פרידמן, חבר ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
- תשס"ו - הרב יצחק נמס, איש עסקים ושליח נודד של הרבי.
- תשס"ז - הרב זכריה גורי, רב המושב אביטל שבחבל תענך.
- תשע"ו - הרב אברהם משה נפרסטק, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- תשע"ט - הרב יגאל פיזם, שליח הרבי הראשון לקריות, רב קהילת חב״ד בקרית שמואל וראש ישיבת חב״ד בקריות.
הפתגם היומי - י' בניסן - מלוח היום יום |
---|
בדבר התעמולה בענין טהרת המשפחה במושבו, יתבונן בזה: אילו יצוייר, אשר ה' אנה לידו להציל מושב יהודים מכליון, רחמנא ליצלן, הנה בטח היה מוסר נפשו על זה, והיה מהלל ומשבח את השם יתברך, על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה. ויותר מכן היא תעמולה זו, שהיא הצלת נפשות ממש. |