ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה ראשונית) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | |||
{{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | {{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | ||
'''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] היסודי והראשי של [[חסיד|חסידי חב"ד]] אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], אך שיכללו לאחר התמנותו ל[[רבי]]. | |||
בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחניות|רוחני]] נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת ה[[חופה]] כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן. | בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחניות|רוחני]] נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת ה[[חופה]] כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן. | ||
שורה 9: | שורה 10: | ||
ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]]. | ||
==משמעות הניגון== | |||
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן): | |||
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]]. | |||
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']]. | |||
*דרגה ב[[נשמה]]. | |||
*[[אור]] [[אלוקי]]. | |||
הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף. | |||
[[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. | |||
[[ה"א]], [[וא"ו]], [[ה"א]]. | |||
[[נפש]], [[רוח]], [[נשמה]], [[חיה]] ([[יחידה]]). | |||
[[ממלא כל עלמין]], ממלא כל עלמין, [[סובב כל עלמין]], [[עצמות]]. | |||
===בבא ראשונה=== | |||
*עולם רוחני - [[אצילות]], | |||
*אות משם הוי' [[יו"ד]], - | |||
*דרגה בנשמה - | |||
*אור אלוקי - | |||
הבבא הראשונה פועלת העתקה והעמקה. תחילת הניגון עושה הזזה הוא נותן תזוזה מהמקום שייצאו מהסביבה החולין. המשך הבית הראשון פועל העמקה, להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם. | |||
===בבא שניה=== | |||
*עולם רוחני - | |||
*אות משם הוי' - | |||
*דרגה בנשמה - | |||
*אור אלוקי - | |||
===בבא שלישית=== | |||
*עולם רוחני - | |||
*אות משם הוי' - | |||
*דרגה בנשמה - | |||
*אור אלוקי - | |||
===בבא רביעית=== | |||
*עולם רוחני - | |||
*אות משם הוי' - | |||
*דרגה בנשמה - | |||
*אור אלוקי - | |||
גרסה מ־20:09, 14 בדצמבר 2009
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
ניגוני רבותינו נשיאינו | ||
---|---|---|
ניגוני הבעל שם טוב | שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) | |
ניגוני המגיד ממעזריטש | שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו | |
ניגוני אדמו"ר הזקן | שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי · טעמו וראו | |
ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים | |
ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק | |
ניגוני אדמו"ר המהר"ש | שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי | |
ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב | |
ניגוני אדמו"ר הריי"צ | הבינוני | |
ניגוני אדמו"ר שליט"א | אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי · שאמיל |
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון היסודי והראשי של חסידי חב"ד אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש, אך שיכללו לאחר התמנותו לרבי.
בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין רוחני נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת החופה כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.
אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה - כל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת משם הוי'.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):
הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף.
בריאה, יצירה ועשיה. ה"א, וא"ו, ה"א. נפש, רוח, נשמה, חיה (יחידה). ממלא כל עלמין, ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין, עצמות.
בבא ראשונה
הבבא הראשונה פועלת העתקה והעמקה. תחילת הניגון עושה הזזה הוא נותן תזוזה מהמקום שייצאו מהסביבה החולין. המשך הבית הראשון פועל העמקה, להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
בבא שניה
- עולם רוחני -
- אות משם הוי' -
- דרגה בנשמה -
- אור אלוקי -
בבא שלישית
- עולם רוחני -
- אות משם הוי' -
- דרגה בנשמה -
- אור אלוקי -
בבא רביעית
- עולם רוחני -
- אות משם הוי' -
- דרגה בנשמה -
- אור אלוקי -