המשך והחרים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:20, 12 באוקטובר 2020

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

המשך והחרים תרל"א הוא ההמשך הראשון של מאמרי חסידות מאדמו"ר המהר"ש.

ההמשך כולל שתים עשרה מאמרי חסידות. מתחיל מדיבור המתחיל "והחרים ה' את לשון ים מצרים", שביעי של פסח תרל"א, ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" חג השבועות תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ה על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרים קה"ת באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' שמואל סופר. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות מגוף כתב יד קודש של אדמו"ר המהר"ש^[1] ההמשך נדפס בשם לקוטי תורה - תורת שמואל שער ב'.

אודותיו

הרבי ביאר^[2], שעניינם של המשך והחרים וכן של המשך וככה תרל"ז קשורים עם עניינו של אדמו"ר המהר"ש - לכתחילה אריבער. וזהו הטעם שהתחלת אמירתם היתה בחג הפסח שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "המשכים" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת^[3]. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מסדר. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של לכתחילה אריבער^[4].

ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת תש"ה, נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"המשך" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות: "הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם היתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים בהמשך למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.

כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.

יתן על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, לכתחילה בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים".

ראו גם

לקוטי תורה - תורת שמואל

קישורים חיצוניים

ספר המאמרים - תרל"א (חלק א') באתר היברו בוקס
המשך והחרים תרל"א באתר ספריית ליובאוויטש
שיעורים על ההמשך מאת הרב יוסף יצחק אופן

הערות שוליים

↑ קה"ת ניו יורק, תשס"ה
↑ שיחת אדר"ח אייר תשמ"א
↑ שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 163
↑ שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113

[1] קה"ת ניו יורק, תשס"ה

[2] שיחת אדר"ח אייר תשמ"א

[3] שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 163

[4] שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ההמשך כולל שתים עשרה מאמרי חסידות. מתחיל מדיבור המתחיל "והחרים ה' את לשון ים מצרים", [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.
-ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]] ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.
+ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[קה"ת]] ניו יורק, תשס"ה}} ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.
 ==אודותיו==
 [[הרבי]] ביאר{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א}}, שעניינם של המשך והחרים וכן של [[המשך וככה תרל"ז]] קשורים עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתם היתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 163}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113}}.
-(להתחלת המאמר ראה ד"ה זה באוה"ת נ"ך (כרך א) ע' קצא-ב. וראה לכללות המאמר: סידור עם דא"ח רפט, ד ואילך. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רנח ואילך. רסו ואילך. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ריב ואילך. רנ ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ פנ"ב ואילך (פג, א ואילך). וראה לקמן ע' שסד ד"ה הבל הבלים שהוא רישומי דברים ממאמר זה.
+ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש"ה]], נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"[[המשך]]" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות: "הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם היתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.
-עניני המאמר הובאו ונתבארו בד"ה זה בסה"מ תשי"ג ע' 386 ואילך. תשכ"ט ע' קעה ואילך. תשל"ד ע' 115 ואילך. תשמ"ה ע' 162 ואילך. וראה גם ד"ה זה תשמ"ט (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קכז).)
+כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.
+יתן על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, '''לכתחילה''' בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים".
 ==ראו גם==