פרשת מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''רביעי''' - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. [[רש"י]] מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות. | *'''רביעי''' - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. [[רש"י]] מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות. | ||
*'''חמישי''' - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של [[גבר]] ו[[ | *'''חמישי''' - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של [[גבר]] ו[[אשה]] בעקבות הפרשות מסוימות. | ||
*'''שישי''' - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש. | *'''שישי''' - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
=בתורת החסידות== | =בתורת החסידות== | ||
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. [[רבי יוחנן]] סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו [[ריש לקיש]] סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | ||
הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | ||
גרסה מ־23:20, 6 באוקטובר 2020
פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בספר ויקרא (מפרק י"ד פסוק א' עד פרק ט"ו פסוק ל"ג).
בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם קודמתה, פרשת תזריע.
הפרשה בקצרה
הקדמה: פרשה זו היא המשך של הפרשה הקודמת, פרשת תזריע, ושתיהן עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות ובמיוחד אמירת לשון הרע.
- ראשון - התהליך בו הכהן מעביר את המצורע על מנת להיטהר מצרעתו. עליו להביא שתי ציפורים כאשר האחת נשחטת ואילו השניה משולחת לחפשי ומדם הציפור השחוטה מזים עליו שבע פעמים. לאחר מכן עליו לטבול במקווה.
- שני - המשך תיאור תהליך הטהרה, כאשר על הטמא להביא מספר קרבנות המוקרבים במשכן (או בבית המקדש) להשלמת טהרתו.
- שלישי - התורה נותנת את ההלכות לאדם שנטמא בצרעת ואין באפשרותו מצד מצבו הכלכלי להביא את קרבנות הכפרה. התורה נותנת לעניים אפשרות להביא קרבנות זולים יותר בהתחשב במצבם.
- רביעי - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. רש"י מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות.
- שישי - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
- שביעי - סיום הנושא של טהרת המשפחה ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.
בתורת החסידות=
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.
הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100).
קישורים חיצונים
- רעיונות לפרשת מצורע -
- טקסט פרשת מצורע עם פירוש רש"י -
- פרשת מצורע בקצרה לילדים -
- קריאת התורה של פרשת מצורע עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |