תשובה ליכט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה". | בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה". | ||
בשיחה אחרת{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 14}} מוסיף בזה אדמו"ר הריי"צ "..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים. | בשיחה אחרת{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 14}} מוסיף בזה [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
"..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים. | |||
הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] היה מודד בעצמו את חוט הפתיחה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק [[אדמו"ר האמצעי|אדמו"ר הרה"ק האמצעי]] שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים. | הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] היה מודד בעצמו את חוט הפתיחה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק [[אדמו"ר האמצעי|אדמו"ר הרה"ק האמצעי]] שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים. | ||
גרסה מ־18:29, 27 בספטמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
תשובה ליכט - נר של תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית רבותינו נשיאנו להדליק נר לכבוד שבת תשובה וכן הוא מנהג חב"ד.
בבית הרב
בספר המנהגים מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.
ובספר השיחות[1] של אדמו"ר הריי"צ:
"אחד המנהגים המקובלים [מהמהר"ל מפראג] הוא, שעושים שלושה נרות בעשרת ימי תשובה: "נר של תשובה" (תשובה ליכט)[2] בערב שבת שובה, ושני נרות בערב יום הכיפורים: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).
היו מדייקים לעשות הנרות משעווה.
היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשריית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.
בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה".
בשיחה אחרת[3] מוסיף בזה אדמו"ר הריי"צ:
"..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים.
הוד כ"ק רבינו הזקן היה מודד בעצמו את חוט הפתיחה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק האמצעי שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים.
הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק שהיה בעל משפחה גדולה, היה עושה בעצמו את הפתילות עבור כולם, עבור בניו, כלותיו, בנותיו וחתניו, ולפיכך היו עושים כמה נרות. פעם אחת היו שלושה "נרות של תשובה".
בדברי הרבי
הרבי דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר.
בשיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א בלתי מוגה[4]:
"עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר[5], שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת[6]!...
וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת[7] שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"[8].
וכן הוא גם בפשטות – שיש בתשובה ג' ענינים: (א) עיקר התשובה – קבלה על להבא בנוגע לפועל, (ב) תשובה בלב – חרטה על העבר, "שב מידיעתו"[9], (ג) וידוי דברים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)