הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף קארו"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בעבודה, להרחבה ותיקונים, אנצי' ועוד...)
שורה 18: שורה 18:
  
 
=== עם [[האר"י הקדוש]] ===
 
=== עם [[האר"י הקדוש]] ===
 +
 
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.
 
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.
  

גרסה מ־14:20, 22 בספטמבר 2020

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציור המיוחס להבית יוסף

רבי יוסף קארו, מכונה בשם "הבית יוסף" על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "שולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.

תולדות חייו

רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת ספרד. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.

משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, שם התחבר עם רבי יעקב בירב ולמד עמו ביחד. אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו. לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.

זכה ללמוד תורה מפי מגיד משמים.

חיבר את חיבורו הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.

חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג

היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של הרמ"ק בנגלה ותלמידו של הרמ"ק בקבלה. נפטר בצפת בי"ג ניסן ה'של"ה בגיל שמונים ושבע.

עם האר"י הקדוש

רבי יוסף קארו היה מחותן עם האר"י הקדוש שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.

רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת הרמ"ק.

חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך

בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: "בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!"

"ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!"[1].

בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: "מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!"[2].

בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"[דרוש מקור]!

הערות שוליים

  1. משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז. נדפס בסדרת 'התוועדויות' תשמ"ז חלק ב' ע' 489.
  2. מכתב מתאריך כ"ד אדר תשמ"ג. נדפס במקדש מלך חלק א' עמוד 60.