חיים יוסף דוד נימוטין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח: הגיע מרוסיה בתשל"ט, לא בתשמ"א) |
מ (החלפת טקסט – ".ה" ב־". ה") |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו של ר' לוי יצחק, ודאג לנקיונו ולאחזקתו. | הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו של ר' לוי יצחק, ודאג לנקיונו ולאחזקתו. | ||
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]].הרבי הוסיף: {{ציטוטון| אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}. | לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת עקב]], [[כ' באב]] [[תשד"מ]] - יום מלאת ארבעים שנה ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו [[משקה]], מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מ[[התוועדות חסידים]] [[רוסיה הקומוניסטית|מאחורי מסך הברזל]]. הרבי הוסיף: {{ציטוטון| אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "[[ענווה]]" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה}}. | ||
לאחר ה[[שיחה]] ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' [[יוסף נימוטין]], ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]]. | לאחר ה[[שיחה]] ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' [[יוסף נימוטין]], ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ובניו ור' [[גרשון מענדל גרליק]]. |
גרסה מ־22:48, 8 בספטמבר 2020
הרב חיים יוסף דוד נימוטין (?-י"ד אלול תשנ"א) היה חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב לוי יצחק שניאורסון והרבנית מרת חנה שניאורסון הוריו של הרבי, ולאחר פטירתו של ר' לוי יצחק עסק באחזקת ונקיון הציון עד יציאתו מרוסיה בשנת תשל"ט.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב שמואל נימוטין שליח רבותינו נשיאינו לפטרבורג, ונקרא על שם סב מצד אביו הרב יוסף דוד נימוטין, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
בזמן מלחמת העולם השניה התגורר באלמא אטא ועסק בהצלת נפשות.
הקים בביתו מקוה טהרה, וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון והרבנית מרת חנה שניאורסון הוריו של הרבי.
בעקבות פעילותו בעניני יהדות נאסר על ידי המשטרה החשאית ונשלח לרצות שש שנות גלות בסיביר.
בעת 'הבריחה הגדולה מרוסיה' בשנת תש"ו הפקיד בידיו של הרב שמחה גורודצקי את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו ירושה מאדמו"ר הצמח צדק, על מנת שיעביר אותו אל הרבי[1].
הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת תשל"ט, ושמר על ציונו של ר' לוי יצחק, ודאג לנקיונו ולאחזקתו.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו בקראון הייטס וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו. בהתוועדות שבת פרשת עקב, כ' באב תשד"מ - יום מלאת ארבעים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו משקה, מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מהתוועדות חסידים מאחורי מסך הברזל. הרבי הוסיף: " אלו שזכו לשמש את אדוני אבי מורי ורבי - לא ינהגו באופן של "ענווה" ו"הצנע לכת"... אלא יגשו עתה לקבל משקה".
לאחר השיחה ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' יוסף נימוטין, ר' יעקב יוסף רסקין ובניו ור' גרשון מענדל גרליק.
נפטר בי"ד אלול תשנ"א. נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בורבע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.
משפחתו
- בנו, ר' לוי יצחק נימוטין
קישורים חיצוניים
- ברכה מיוחדת לקט קטעי וידאו בהם נצפה עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==