כתובים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בלילה ובבוקר. | המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בלילה ובבוקר. | ||
*'''דניאל''' - | *'''דניאל''' - ספר דניאל עוסק בתקופה שמגלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר. שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, עד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר תחילת ימי הבית השני. נאמר בתלמוד כי הספר התחבר על ידי אנשי כנסת הגדולה, כלומר תחילת תקופת בית שני. | ||
*'''עזרא''' - מקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה. חז"ל אומרים, כי במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא. הספר עוסק בין היתר בסיפורו של עזרא הסופר. | *'''עזרא''' - מקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה. חז"ל אומרים, כי במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא. הספר עוסק בין היתר בסיפורו של עזרא הסופר. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז,א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}. | בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז,א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}. | ||
ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף | ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על-ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה,ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך. | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
הרמב"ם כותב{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה ב יח.}} שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. | הרמב"ם כותב{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה ב יח.}} שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. וכלשונו: {{ציטוט|תוכן=הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" {{הערה|ישעיהו סה טז}}, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" {{הערה|אסתר ט כח}} |מרכאות=כן}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||