מוקצה – הבדלי גרסאות
| שורה 59: | שורה 59: | ||
בשיחת מוצאי-שבת פרשת שמיני תשל"ט התבטא הרבי {{הערה|לפי שיחות קודש תשל"ט, כרך ב' עמ' 591-2, בלתי מוגה}}: | בשיחת מוצאי-שבת פרשת שמיני תשל"ט התבטא הרבי {{הערה|לפי שיחות קודש תשל"ט, כרך ב' עמ' 591-2, בלתי מוגה}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=ישנם כאלו שאינם יודעים מהו "פוטבאָל". ישנו דין בשולחן-ערוך ש"אסור לשחוק בכדור בשבת" עם שקלא-וטריא שלימה בכך. גם יהודים יראי-שמים יודעים את השקלא-וטריא שבדבר, ואף-על-פי-כן אומרים הם פרק תהילים במקום לעשות זאת...|מרכאות=לא}} | {{ציטוט|תוכן='''ישנם כאלו שאינם יודעים מהו "פוטבאָל". ישנו דין בשולחן-ערוך ש"אסור לשחוק בכדור בשבת" עם שקלא-וטריא שלימה בכך. גם יהודים יראי-שמים יודעים את השקלא-וטריא שבדבר, ואף-על-פי-כן אומרים הם פרק תהילים במקום לעשות זאת...'''|מרכאות=לא}} | ||
בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן {{הערה|סימן שח סעיף פ"ג}} הובאה הלכה זו בניסוח דלהלן: | בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן {{הערה|סימן שח סעיף פ"ג}} הובאה הלכה זו בניסוח דלהלן: | ||
{{ציטוט|תוכן="אסור לשחוק בכדור בשבת ויום-טוב, לפי שאסור לטלטלו, מפני שאין תורת כלי עליו. ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות-הרבים. ונהגו מקדם להקל ולא מיחו בידם הואיל ויש להם על מי שיסמוכו"|מרכאות=לא}}. | {{ציטוט|תוכן="'''אסור לשחוק בכדור בשבת ויום-טוב, לפי שאסור לטלטלו, מפני שאין תורת כלי עליו. ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות-הרבים. ונהגו מקדם להקל ולא מיחו בידם הואיל ויש להם על מי שיסמוכו"'''|מרכאות=לא}}. | ||
הגאון החסיד רבי יצחק דובוב הקשה בפני [[הרבי]], עוד בחיי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], על מה שכתב [[אדמוה"ז]]: {{ציטוט|תוכן="ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות הרבים"|מרכאות=לא}} | הגאון החסיד רבי יצחק דובוב הקשה בפני [[הרבי]], עוד בחיי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], על מה שכתב [[אדמוה"ז]]: {{ציטוט|תוכן='''"ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות הרבים"'''|מרכאות=לא}} | ||
שגם אלו שהתירו לא התירו לשחק בשבת ברשות הרבים אלא רק ביום טוב. ומדוע אדמוה"ז לא פירש זאת. | שגם אלו שהתירו לא התירו לשחק בשבת ברשות הרבים אלא רק ביום טוב. ומדוע אדמוה"ז לא פירש זאת. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
{{ציטוט|תוכן=...ובמענה על מה דשאילנא קדמיכון בשו"ע אדה"ז חאו"ח ס' ש"ח ס' פ"ג [שולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק אורח-חיים סימן ש"ח סעיף פ"ג] שכתוב שם: אסור לשחוק בכדור בשויו"ט [בשבת ויום טוב] כו' ויש מתירין לטלטלו ולשחוק בו ברה"ר [ברשות הרבים]. ותמה דהול"ל [דהווה ליה לכתוב] ולפרש דדוקא ביו"ט [ביום טוב] מתירין, ולא לסמוך על המבין. | {{ציטוט|תוכן='''...ובמענה על מה דשאילנא קדמיכון בשו"ע אדה"ז חאו"ח ס' ש"ח ס' פ"ג [שולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק אורח-חיים סימן ש"ח סעיף פ"ג] שכתוב שם: אסור לשחוק בכדור בשויו"ט [בשבת ויום טוב] כו' ויש מתירין לטלטלו ולשחוק בו ברה"ר [ברשות הרבים]. ותמה דהול"ל [דהווה ליה לכתוב] ולפרש דדוקא ביו"ט [ביום טוב] מתירין, ולא לסמוך על המבין. | ||
והנה עוד ק"ק [קושיות קצת] ישנם כאן: | והנה עוד ק"ק [קושיות קצת] ישנם כאן: | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
ולכן נ"ל [נראה לי] שבגכתי"ק [שבגוף כתב יד קודש] הי'[ה] כתוב "ברה"י" [ברשות היחיד] – ביו"ד לבסוף. והמעתיק השמיטו בטעות. ונדפס בדפוס הראשון "בר"ה". ובאו ו"תקנו" בדפוסים שלאח"ז [שלאחרי זה] באמרם שפי' [שפירוש] הר"ת [הראשי תיבות] הוא "ברשות הרבים". והוסיפו רי"ש לבסוף. ובאו בדפוס ווילנא ושלאחריו והוסיפו "תיקון על תיקון" ופירשו הר"ת [הראשי תיבות] ונדפס: ברשות הרבים. | ולכן נ"ל [נראה לי] שבגכתי"ק [שבגוף כתב יד קודש] הי'[ה] כתוב "ברה"י" [ברשות היחיד] – ביו"ד לבסוף. והמעתיק השמיטו בטעות. ונדפס בדפוס הראשון "בר"ה". ובאו ו"תקנו" בדפוסים שלאח"ז [שלאחרי זה] באמרם שפי' [שפירוש] הר"ת [הראשי תיבות] הוא "ברשות הרבים". והוסיפו רי"ש לבסוף. ובאו בדפוס ווילנא ושלאחריו והוסיפו "תיקון על תיקון" ופירשו הר"ת [הראשי תיבות] ונדפס: ברשות הרבים. | ||
ראיתי מי שרצה להגי[ה] בשו"ע ס[ימן] ש"ח ס[עיף] פ"ג: "ולשחוק בו בשבת ברה"י [ברשות היחיד] וביו"ט אפי' ברה"ר [ברשות הרבים]. ואין נ"ל [נראה לי] כי אין בנדו"ד [בנידון-דידן] הכרח לומר שיוצא מדרך הרגיל נשמטו כמה תיבות. וכנ"ל [וכנזכר לעיל], די בהשמטת יו"ד, נקודת משהו, בלבד.|מרכאות=לא}} | ראיתי מי שרצה להגי[ה] בשו"ע ס[ימן] ש"ח ס[עיף] פ"ג: "ולשחוק בו בשבת ברה"י [ברשות היחיד] וביו"ט אפי' ברה"ר [ברשות הרבים]. ואין נ"ל [נראה לי] כי אין בנדו"ד [בנידון-דידן] הכרח לומר שיוצא מדרך הרגיל נשמטו כמה תיבות. וכנ"ל [וכנזכר לעיל], די בהשמטת יו"ד, נקודת משהו, בלבד.'''|מרכאות=לא}} | ||
==תחום שבת== | ==תחום שבת== | ||