מוקצה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
כל אוכל שאינו ראוי לאדם אבל ראוי לבעלי חיים הדין בזה שאם הוא עומד למאכלי בעלי חיים [שמזונותיהם על הישראל] אינו מוקצה אבל דינו ככלי שמלאכתו להיתר שמותר לטלטלו רק לצורך ואסור לטלטלו שלא לצורך. ואם אין רגילים לתיתם לבעלי-חיים הרי הם מוקצה גמור. | כל אוכל שאינו ראוי לאדם אבל ראוי לבעלי חיים הדין בזה שאם הוא עומד למאכלי בעלי חיים [שמזונותיהם על הישראל] אינו מוקצה אבל דינו ככלי שמלאכתו להיתר שמותר לטלטלו רק לצורך ואסור לטלטלו שלא לצורך. ואם אין רגילים לתיתם לבעלי-חיים הרי הם מוקצה גמור. | ||
===נוי סוכה=== | |||
בספר חסידים של [[רבי יהודה החסיד]] {{הערה|סימן תר}} נאמר:{{ציטוט|תוכן= "אמרו לאחד הנה רבים תולים נויי סוכה ואתה אינך תולה. אמר (אותו אחד שלא תלה) מה מועיל, הילדים ינתקו הפירות והחוטין בשבת, מוטב שלא יחטאו על ידי".|מרכאות=לא}} | |||
כשההדיר הרב אברהם אהרן פרייס את הספר בפירושו 'משנת אברהם', תמה: | |||
{{ציטוט|תוכן="וצריך עיון מה חילול שבת בזה הא אין כאן שום תולש מן דבר מחובר"|מרכאות=לא}}, והאריך הרב פרייס בביאורים שונים. אך הרבי באיגרתו מיום כ"ט תמוז תשט"ו {{הערה|אגרות קודש כרך יא עמ' רצה}} הסביר בפשטות: | |||
{{ציטוט|תוכן=החטא שבזה – יש לומר בפשיטות שהוא טלטול מוקצה ואכילתה וניתוק קשר...|מרכאות=לא}} | |||
הרבי מציין: {{ציטוט|תוכן="שוב ראיתי בהגהות לפרי מגדים שם משנת חסידים שמציין למג"א סתרל"ח, ופרי מגדים שם. וראה גם כן שלחן ערוך רבנו הזקן שם סי"ח.|מרכאות=לא}} | |||
==לקיראה נוספת== | ==לקיראה נוספת== | ||
* [[הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר]]. | * [[הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר]]. | ||