חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[ד' טבת תר"מ]] נסתלק, ומנוחתו כבוד ב[[ליאדי]]. | ב[[ד' טבת תר"מ]] נסתלק, ומנוחתו כבוד ב[[ליאדי]]. | ||
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - [[אדמו"ר הזקן]], ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר הזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה | בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - [[אדמו"ר הזקן]], ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר הזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה - כמו [[אדמו"ר הזקן]], וגם תאריך הפטירה היה בחודש [[טבת]] - כמו אדמו"ר הזקן. | ||
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]]. | לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]]. |
גרסה מ־23:53, 23 באוגוסט 2020
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון היה בנו השלישי של הצמח צדק. בשנת תרכ"ו כשהתפתחה מחלוקת כביכול, מי ימלא את מקום הצמח צדק בנשיאות חסידות חב"ד, נסע הרב חיים שניאור זלמן לעיר ליאדי וייסד שם את חסידות חב"ד ליאדי.
תולדות חיים
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד בליובאוויטש בשנת תקע"ד לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו).
לאחר הסתלקות אביו אדמו"ר הצמח צדק נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת תרכ"ט העתיק את מושבו לעיר ליאדי, שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי).
בד' טבת תר"מ נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.
בספר בית רבי נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - אדמו"ר הזקן, ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה להסתלקות אדמו"ר הזקן ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר הזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה - כמו אדמו"ר הזקן, וגם תאריך הפטירה היה בחודש טבת - כמו אדמו"ר הזקן.
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' יצחק דובער שניאורסון, בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר לורשה שבפולין ושם נפטר בשנת תרס"ה. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו
- בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון.
- ביתו, שטערנא שניאורסון, אשתו של אדמו"ר המהר"ש בנישואיו הראשונים.
- חתנו, רבי לוי יצחק מסיראטשין.
הקודם: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
אדמו"רי ליאדי תקע"ד - ד' טבת תר"מ |
הבא: האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון והאדמו"ר רבי לוי יצחק מסיראטשין |
הצגהעץ משפחת אדמו"רי חב"ד |
---|
הצגהבית רבי |
---|