יצחק אייזיק אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]]
[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]]
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיירה הומיל,  ומגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]].
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיירה [[הומיל]],  ומגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]].


נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות.
נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות.
שורה 30: שורה 30:


למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}.
למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}.
==משפחתו==
בנו, רבי יעקב יוסף. בנו היה ר' מנחם נחום{{הערה|שהיה גבאי ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל". לו היה בן אחד ושמו ר' אייזיק. ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}} וחתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}} ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==