ימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חסיד ליובאוויטש העביר את הדף משתמש:חסיד ליובאוויטש/ימים נוראים לשם ימים נוראים בלי להשאיר הפניה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מקור המילה== | ==מקור המילה== | ||
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': {{ | המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"}}{{הערה|תהילים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}. | ||
יש החולקים על זמן הימים הנוראים. | יש החולקים על זמן הימים הנוראים. | ||
למשל, {{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}, כותב | למשל, {{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}, כותב [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוט|תוכן="ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ..."|מרכאות=לא}} ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. | ||
לעומת זאת,{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב האדמו"ר הזקן: {{ציטוט|תוכן="לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..."|מרכאות=לא}} ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה {{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}. | לעומת זאת,{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב האדמו"ר הזקן: {{ציטוט|תוכן="לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..."|מרכאות=לא}} ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה {{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}. | ||
גרסה מ־00:33, 7 באוגוסט 2020
המושג ימים נוראים - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה [1] ויום הכפורים [2]. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפלות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "מחזור".
משמעות המושג
- במשמעות המצומצמת ביותר: ראש השנה ויום הכיפורים.
- במשמעות רחבה יותר: עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).
- במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
מקור המילה
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ""[3],"ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד"[4].
יש החולקים על זמן הימים הנוראים.
למשל, [5], כותב אדמו"ר הזקן:
"ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ..."
ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת,[6] כותב האדמו"ר הזקן:
"לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..."
ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה [7].
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
- עשרת ימי תשובה המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
- "שבת שובה" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, [8] מתחילה בפסוק:
"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"
. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
- הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
ר"ה ויוה"כ
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[9], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים:
"בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון..."
, ומאידך הוא כותב
"אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".
הימים הנוראים בליובאוויטש
במענה של הרבי ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:
לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] (הימים הנוראים) למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת]