לדלג לתוכן

מגבעת קנייטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 25: שורה 25:


==מנהגים==
==מנהגים==
את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] שעליהם מבוססת [[חסידות חב"ד]]. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל מטה, את המנהג של קיפול הצד הדקמי של הקנייטש החל [[הרבי]] עוד בשנות צעירותו, [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא על כך שלמרות ש{{ציטוטון|הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס{{הערה|הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'}}}}, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הדגיש, שלמרות שהרבי גאון כו"כ, {{ציטוטון|מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה}}. בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שהכובע כלפי מטה מורה על ענווה.
את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] שעליהם מבוססת [[חסידות חב"ד]]. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הדקמי של הקנייטש החל [[הרבי]] עוד בשנות צעירותו, [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא על כך שלמרות ש{{ציטוטון|הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס{{הערה|הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'}}}}, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הדגיש, שלמרות שהרבי גאון כו"כ, {{ציטוטון|מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה}}. בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שהכובע כלפי מטה מורה על ענווה.
,
,



גרסה מ־21:52, 22 ביולי 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

גודל דף זה – 21,153 בתים

הרבי, בשנת תשי"א עם כובע קנייטש.
המשפיע הרב בערק'ה חן עם כובע קסקט לראשו

מגבעת קנייטש הים המגבעת שאותה נוהגים חסידי חב"ד לחבוש לראשם, המגבעת נקראת קנייטש על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, ותרגום המילה קנייטש מאידיש הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלושה פינות המכוונות כנגד שלושת הספירות חכמה, בינה, ודעת.

תולדות הקנייטש בחב"ד

מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי הבעל שם טוב היה חבישת שטריימל על הראש, ויש לדבר מספר גרסאות מדוע החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על היהודים להלך עם כיפה, ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים עם כזו גזירה כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כפתם והלכו אתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה הסבה מראה שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מרוסים לשים בתוקפת החורף הקשה, וכך נצלו היהודים מגזרתו של הצאר. גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות פולין, והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם.

משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של הקוזאקים, ובשל גזירת הלבוש נגזר על היהודים בפולין לחבוש את כובעם של הקוזאקים מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.

בפועל חסידי חב"ד, כמו כל שאר החסידויות האחרות שמקורן בסבביות רוסיה ואוקראינה נהגו ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים, ובמגבעת[1] בימי חול, אך בעקבות גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד החליפו חסידי חב"ד את המגבעת בקסקט[2], אך המשיכו עדיין ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים.

בעת שקיבל הרבי את הנשיאות הוא סירב ללבוש על ראשו את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ על ראשו [3] והחליט ללבוש דווקא את הכובע הקנייטש הצנוע.

מאז החליט להשתרש בחב"ד המנהג ללבוש דווקא את כובע הקנייטש[4].

אצל רבותינו נשיאנו

רבותינו נשיאנו מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת תר"ד (תקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק) גזר הצאר ניקולאי את גזירת הלבוש, בה גזר הצאר על היהודים לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם[5] בקסקט ואת הקפוטה שאותה לבשו בסירטוק.

במאה השנים הקודמות לבושם של הסחורים השונים באירופה והסביב כלל לבישת סירטוק בתור ז'קט, ומגבעת קנייטש. בשנת תרצ"ו שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות חב"ד קבע את מלבושיו בלבוש הסוחרים של הימים המהם, והחליף את הקפוטה הארוכה בסירטוק ואת השטריימל במגבעת קנייטש[6].

מנהגים

את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות חכמה בינה ודעת שעליהם מבוססת חסידות חב"ד. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הדקמי של הקנייטש החל הרבי עוד בשנות צעירותו, אדמו"ר הריי"צ התבטא על כך שלמרות ש"הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס[7]", ואדמו"ר הריי"צ הדגיש, שלמרות שהרבי גאון כו"כ, "מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה". בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שהכובע כלפי מטה מורה על ענווה. ,

הסיבה לחבישת כובע

הסיבה העיקרית לחבישת הכובע היא לשם כיסוי שני.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צורתו

בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש.

הערות שוליים

  1. כיום לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידים לפני גזירת הלבוש
  2. כמו כן החליפו את הקפוטה בסירטוק
  3. מכל מקום סרבה הרבנית נחמה דינה אשתו של אדמו"ר הריי"צ לתת הרבי את השטריימל של בעלה
  4. מפאת בושה שהרבי לובש קנייטש צנוע ואתה תלבש שטריימל גדול
  5. לא ידועי איזה מגבעת הייתה להם, אך ידוע שגם עז נהגו הרבה מהחסידים להלך עם קסקט
  6. אדמו"ר המר"ש חבש שטריימל רק בשבתות ומועדים, וזאת בשונה מכל שאר רבותינו נשיאנו שחבשו את השטריימל גם בימות החול
  7. הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'