עבודת התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה") |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | ||
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן | בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}} | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז | *הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html מאות ציטוטים ומקורות במשנת חב"ד על 'עבודת התפילה']'''. | *'''[https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html מאות ציטוטים ומקורות במשנת חב"ד על 'עבודת התפילה']'''. | ||
*הרב יעקב אלטיין, '''[https://toratchabad.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2 עבודת | *הרב יעקב אלטיין, '''[https://toratchabad.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2 עבודת התפילה בחייו ובמשנתו של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13921 יחידות האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, העוסקת בעניין עבודת התפילה] | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13921 יחידות האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, העוסקת בעניין עבודת התפילה] | ||
גרסה מ־05:22, 22 ביולי 2020
.jpg)
עבודת התפילה היא מושג מרכזי בתנועת החסידות בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, המציין את החשיבות המיוחדת של התפילה בעבודת ה', ואת התפילה לפי הדרכות תורת החסידות: הכנה ממושכת לתפילה והתבוננות לפניה, וכן שימת לב לפירוש כל מילה בתפילה, במתינות ובחיות, וכן השפעתה של התפילה על תיקון המידות וזיכוך הנפש הבהמית.
חשיבותה
בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"[1].
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא[2]. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה[3].
בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות[4]. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה[5].
בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה[6].
אופנה
בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.
הרבי הורה בהזדמנות מסויימת ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית[7].
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.
נוהגים לנגן ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל[8]. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהילים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות[9].
בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן[10], וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר[11]
לקריאה נוספת
- ועד חיילי בית דוד (770), עבודת התפילה - קובץ על מהותה וענינה של התפילה
- עבודת התפילה קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו'
קישורים חיצוניים
- למה כדאי להאריך בתפילה?
אתר בית חב"ד - הרב ישעיהו גולדברג, עבודת התפילה בדור השביעי דרך תמים שבט תשע"ז
- מאות ציטוטים ומקורות במשנת חב"ד על 'עבודת התפילה'.
- הרב יעקב אלטיין, עבודת התפילה בחייו ובמשנתו של רבנו הזקן, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- יחידות האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, העוסקת בעניין עבודת התפילה
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'.
- ↑ 'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה
- ↑ ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.
- ↑ לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ט' עמוד קע"ה.
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמוד 133. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה. וראה ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224: "יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות".
- ↑ בשיחת שבת פרשת אחרי תשמ"ט: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמוד 134.
- ↑ ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ה' עמוד 289.
- ↑ ממכתב הרבי לתמים (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי הישיבה, וגם להעיר ככתבו במכתבו, מקונטרס התפילה בזה".