סירטוק

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרבי לבוש בסירטוק

סירטוק (או בשמו האחר פראק) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בשבתות ובמועדי ישראל. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם מגיע הבגד העליון למטה יותר.

תולדות הסירטוק

עד לשנת תרנ"ד היו חסידי חב"ד נוהגים להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים, ובחליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.

אך בשנת תרנ"ד גזר הצאר ניקולאי את גזירת הלבוש, שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד עז, דבר שהבטא גם בצוו מלכותי מפי הצאר ניקולאי המצווה על היהודים לקצר את מלבושיהם ולהתאים את הלבוש היהודי ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית סירטוק, באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק לחב"ד.

מנהגי חב"ד

מנהג חב"ד הוא ללבוש את הסירטוק מיום הנישואים ואילך...

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

זמנים שבהם לובשים את הסירטוק

• שבת קודש הסירטוק מתבדל מהחליפה בכך שאותו לובשים חסידי חב"ד רק בשבתות ובמועדי ישראל.
• יום טוב כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מבשבתות גם בחגים ובמועדי ישראל.
• יום הולדת כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם^{[דרוש מקור]}.
• ימי דפגרא - כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף הרבי שליט"א נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול.

מנהגים מיוחדים

המנהג החב"די הוא שכסוגרים את הבגד העליון, צריך שהצד הימני של הבגד יהיה מעל הצד השמאלי, ובשל כך הסירטוק עשוי בצורה ייחודית כך שכאשר סוגרים אותי יוצא שהצדהימני שלו נמצע מעל הצד השמאלי.

מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל הרבי. כאשר הרבי היה הולך עם סירטוק בימים רגילים היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד, הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג לחבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים.

ביום כיפור שבו נוהגים לל התלבש בקיטל לבן, גם נוהגים לשים סירטוק. אך הסירטוק מולבש ומוסתר ע"י הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא כי בים כיפור בני ישראל נדמים למלאכים, ולכן ליבשים קיטל לבן - כדי להדמות למלאכים שהם לבנים^{[דרוש מקור]}.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מבנה הסירטוק

מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול לקו החסד, וצד שמאל משול לקו הגבורה, ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות שספירת החסד היא זו שתמשול על קו הגבורה ולא חלילה להפך.

צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב בהלכה^{[דרוש מקור]} שמלבושיו של יהודי צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין ענווה ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להדמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים.

הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, וע"י כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את הגלות וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נרגלו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוגים בסירטוק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סירטוק בד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סירטוק משי

סירטוק משי הוא הסוג הטוב ביותר שיש ואף המהודר ביותר, זהו סוג הסירטוק שאתו נוהג ללככת הרבי שליט"א

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אצל רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הצמח צדק לבוש במלבוש לבן שאיתו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים

מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, ועד לנשיאותו של אדמו"ר המהר"ש לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.

בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, ובשבתות ומועדי ישראל נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת^{[דרוש מקור]} כך היה נוהג אף הבעל שם טוב, ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד בהאריז"ל שהיה נוהג ללכחת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.

והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על הגלות ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא שמחה השוללת את העצב^{[דרוש מקור]} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם הגאולה (לבן).

המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל אדמו"ר המהר"ש. אדמו"ר המהר"ש החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. אדמו"ר המהר"ש הלך עם כובע קנייטש וסירטוק בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים.

מאותו זמן שבו החליף אדמו"ר המהר"ש החלו גם אדמור"י חב"ד לכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה בשבת קודש.

הרבי שליט"א שינה הנהגה זו, והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובמועדים.