נחום גולדשמיד: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים" ב־"קטגוריה:אישים בתל אביב-יפו") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים בתל אביב-יפו" ב־"קטגוריה:אישים בתל אביב") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתל אביב | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]] | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | [[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]] | [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]] | ||
גרסה מ־05:24, 7 ביולי 2020
הרב נחום גולדשמיד (ניסן תרס"ה-י"ג שבט תשל"ו) היה משכיל בחסידות, העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות התוועדויות ודרך הרדיו, שימש כמשפיע וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד אגודת חסידי חב"ד, ועד עזרת אחים ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש.
תולדות חיים
הרב נחום גולדשמיד נולד בניסן תרס"ה בעיר יקטרינוסלב לאביו רבי יצחק גולדשמיד, שוחט בעיר.
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם הרבי ור' ישראל אריה לייב.
בשנת תרפ"ג נסע ללמוד אצל הרבי הריי"ץ ברוסטוב, ובהיותו בישיבה קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור מאמרי חסידות בהתאם לרמת השומעים.
ר' איצ'ה דער מתמיד אמר שכדאית הייתה כל הקמת תומכי תמימים "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"[1].
בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש, בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי חסידות. בתרצ"ז שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' יחיאל צבי גוראריה), ששהתה אז בארץ הקודש. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ תרצ"ז במארינבד, ומשם המשיכה לורשה, שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר בארץ הקודש. אחרי תשרי תרח"צ נסע גם הוא לוורשה. בטבת תרח"צ התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין. לאחת מסעודות השבע ברכות, הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום מאמר חסידות[2].
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי שואה.
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי דא"ח בסמינר בית רבקה כפר חב"ד. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי תניא בלשון הקודש ובאידיש באמצעות הרדיו, שהפכו אחר כך לספר ביאור הרנ"ג.
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת מיהו יהודי.
ר' נחום נפטר בי"ג שבט בשנת תשל"ו ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- גיסו - הרב לוי פרסמן
- בנו - ר' מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד
- חתנו - הרב שלום דובער ליפשיץ - יו"ר יד לאחים
- חתנו - ר' משה נוסבכר
- נכדו השליח הרב נחום גולדשמיד (נתניה)
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד, שבועון בית משיח, י"ב שבט ה'תשע"ב.
- [1] חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה
- סודו של הרב נחום גולדשמיד, באתר col
הערות שוליים
- ↑ בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו
- ↑ ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובתחילת הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.