השואה

גטו לודז

תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו ורשה

השואה היא כינוי לנסיון רצח העם היהודי שבוצע במהלך מלחמת העולם השניה בו נרצחו כששה מליון יהודים על קידוש השם, השואה החלה בערך בשנת תרח"צ והסתיימה בסוף תש"ה עם תבוסת גרמניה הנאצית במלחמה.

תקופת השואה

אדמו"ר הריי"צ בשואה

בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לוורשה בפולין ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק בה הייתה ישיבת תומכי תמימים. בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם שהה בגטו המפורסם ונאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את הרבי הריי"צ והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"

באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום ב' בטבת ת"ש הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מפולין, יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין לריגא. כעבור שלושה ימים, בה' בטבת הם הגיעו לריגא וביום כ"ד אדר ת"ש עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה). בכ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית.

לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לפעול מיד להוצאת קרוביו (חתנו הרבי ובתו הרבנית חיה מושקא, חתנו הרב מנחם מענדל הורנשטיין ובתו הרבנית שיינא) וכן לחילוצם של כמה שיותר תמימים וחסידים מאירופה הבוערת. כן דאג לחילוצם של כמה וכמה מגדולי ישראל של אותה תקופה, ביניהם הרב אהרון רוקח מבעלז ובעל ה'אמרי אמת' מגור.

הרבי בתקופת השואה

כשעלה היטלר לשלטון שהה הרבי מספר חודשים בגרמניה. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת תרצ"ג לפריז בצרפת.

בתחילת המלחמה דאג הרבי ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו יהודי. כפי שסיפרה הרבנית חיה מושקא שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי צרפת, לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" (לאו דווקא יהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד במסירות נפש למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא סתם אורתודוקסים. כל זה בעיצומה של המלחמה.

לאחר השואה

לאחר השואה, בעת שהיהודים התקבצו למחנות פליטים עד שתאושר עלייתם ארצה, דאגו הרבי הריי"צ והרבי, שחסידים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. אחד הידועים יותר בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב זלמן לוין, שפעל במחנה יחד עם הרב יעקב פלס ור' זושא הפרטיזן. הם השתדלו לקבל מקום מתאים לבית הכנסת, ווידאו שיהיו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.

ממזכירות הרבי הריי"צ שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות. הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו.

עידוד לניצולי השואה

בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של הרבי לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרפאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם הקב"ה עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

יחס הרבי לחללי השואה

בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין יש לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת.

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים.

חב"ד בשואה

חב"ד בשואה הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת חסידות חב"ד בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר שניאור זלמן ברגר ופורסמו בשבועון בית משיח. בסדרה נחשפים, סיפורים לא ידועים, מסמכים ותמונות בפרסום ראשון, וסיפורן של קהילות רבות אשר כמעט ולא היה ידוע עליהם עד פרסומן בסדרה.

• קורותיו של אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה: תחת הפגזות, הימלטות לריגא, הנסיעה לניו יורק, הצלה ועזרה לפליטים, רבנים אדמו"רים וכו'.

• קורות קהילות חב"ד החל מהקמתן, אירועים חשובים, סקירת דמויות ומוסדות, תשובות רבותינו נשיאינו הקשורים בערים אלו, וקורות הקהילות בזמן השואה.

הסדרה החלה להתפרסם בשנת תשס"ה לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת תשס"ט.

קישורים חיצוניים

• השואה ומשמעותה - לקט מקיף ממשנתו של הרבי - באתר צעירי חב"ד
• סיפורים על השואה באתר בית חב"ד
• הרב מרדכי-מנשה לאופר, "כי צוּרם מכרם וה' הסגירם" במגזין התקשרות מספר 650
• מנחם זיגלבוים, ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די, באתר , כ"ח ניסן התשע"ד (28.04.2014)
• הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, גזרה היא מלפני, בתוך שבועון בית משיח גליון 955, י"א טבת תשע"ה