רבי יהושע בן לוי

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי) היה תנא משבט לוי^{[דרוש מקור]} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.

היה תלמידו של רבינו הקדוש, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.

פגישתו עם משיח

אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם מלך המשיח ושאלתו "מתי יבוא משיח"? מסופר בגמרא שר' יהושע בן לוי פגש את אליהו הנביא על פתחה של מערת רבי שמעון בן יוחאי.

שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"

אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו"

שאל ריב"ל: והיכן יושב?

ענה אליהו: על פתח העיר.

שאל ריב"ל : איך הזהה אותו?

ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים.

הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי

אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי

אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"

אמר משיח לריב"ל: היום.

חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?

ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"

אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא.

אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.

אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו תשמעו".

הרבי הריי"צ מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין הבעש"ט למלך המשיח המובאת באגרת הגאולה.

מהנהגותיו

בחז"ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה לפני משורת הדין, ומהם:

• היה צם בט' באב יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות, אבל עיקר המקדש נשרף בי' באב. - לבדוק המ"מ!
• מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי רהטן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה
• מעולם לא נשאל על שבועתו.
• נהג לומר קריאת שמע על המיטה - ומשמע שהוא גילה זאת לעולם.
• לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם.
• אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן.
• היה אומר ויהי נועם קודם שנתו.

מתורתו

ערך מורחב – חיבוט הקבר

כאשר אדם נפטר, מגיע מלאך המוות לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו.

רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך:

מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות ברזל בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ומלאכי השרת מלקטים את העצמות ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.

בחסידות

במשנה מסכת אבות ו, ב: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת".

הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו.

באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא בבא מציעא למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

הסתלקותו

ישנם כמה ביטואים אודות הסתלקותו. בילקוט שמעוני נמנה עם ה"שלושה עשר הם שלא טעמו טעם מיתה" ויש אומרים שהוא גם שהוא נמנה גם עם ה"תשעה נכנסו בחיים לגן עדן".

בגמרא מובא סיפור הסתלקותו באופן מפליא:

רבי יהושע בן לוי באר את הפסוק "אילת אהבים ויעלת חן"– אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא?" (אם התורה מעלה אפילו חן על לומדיה כל שכן שהיא מגנה עליהם).

כשהגיע זמנו ליפטר, אמרו למלאך המות: "לך תעשה מלאכתך בו"

הגיע מלאך המות לריב"ל, אמר לו ריב"ל: הוליכני לגן עדן והראני מקומי.

הסכים מלאך המוות, אמר לו ריב"ל: "תן לי את הסכין שלך, שלא תבהיל אותי בדרך" נתן מלאך המוות את הסכין לריב"ל.

כשהגיע עם הסכין הוא כי מטא להתם, קפץ ריב"ל מן החומה ונפל לתוך גן עדן. ואחז מלאך המוות בכנף טליתו"

אמר ריב"ל: "בשבועתא שאני לא חוזר אילך, אלא נשאר בגן עדן".

אמר הקודשא בריך הוא: "יש ליבדוק אם פעם נשאל פעם להפיר לו שבועה, אם כן ישאל גם הפעם ויפר שבועתו, אם לא חזר מעולם לא יחזור גם פה".

אמר מלאך המוות: "לפחות תחזיר את הסכין".

לא הסכים ריב"ל להחזיר, יצא בת קול ואמרה"תן לו, כי הבריאות צריכות את סכין של מלאך המוות".

קידם את פניו בגן עדן אליהו והכריז לפני: "פנו מקום לבר ליואי, פנו מקום לבר ליואי."

אלא להיכל לר' שמעון בן יוחאי על שלוש עשרה, שרפרפים עשויים זהב, שאל רשב"י ריב"ל, אתה הוא "בר ליואי?"

ענה ריב"ל: כן.

שאל אותו רשב"י: "נראתה קשת בימיך?"

ענה ריב"ל: כן

אמר רשב"י: "אם כן אין אתה בר ליואי."

והאמת שלא נראת הקשת בימיו, אך לא רצה ריב"ל לומר שבח עצמו.

רבי יהושע בן לוי שני

רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, בספרו "ערכי תנאים ואמוראים", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.

גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים ביאר הדבר באפן אחר.

לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו.

בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"ציפורי" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים.

קישורים חיצוניים

• רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד
• תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636