אליהו בקשי דורון: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
{{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}. | {{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}. | ||
בשנת [[תשס"ז]] ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע{{הערה| [https://col.org.il/news/29340ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון] - {{ | בשנת [[תשס"ז]] ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע{{הערה| [https://col.org.il/news/29340ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון] - {{און ליין}}]}}. | ||
[[תשע"ב]] התוועד בכינוס שנערך לקראת [[ג' תמוז]] ב[[ראשון לציון]]. | [[תשע"ב]] התוועד בכינוס שנערך לקראת [[ג' תמוז]] ב[[ראשון לציון]]. |
גרסה מ־00:17, 14 ביוני 2020
הרב אליהו בקשי דורון (תש"א - י"ט בניסן תש"פ) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בין השנים תשנ"ג-תשס"ג. בעברו כיהן כרב ראשי בערים בת ים וחיפה. כיום משמש בעסקנות ציבורים ומכהן כנשיא ארגוני חסד רבים, וכיו"ר מוסדות 'בנין אב' בירושלים.
תולדות חיים
נולד בירושלים בשנת תש"א ובצעירותו למד בישיבות 'הדרום' ו'חברון'. לאחר נישואיו עם בתו של הרב שלום לופס רבה הראשי של עכו, למד בכולל 'קול יעקב' ובהמשך הפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב עובדיה יוסף.
את קריירת הרבנות שלו החל בשנת תש"ל כאשר מונה לרב שכונה בבת ים, ובהמשך התקדם בסולם הרבנות עד שהתמנה כרבה הראשי של חיפה שם כיהן כרבה הראשי של העיר במשך שמונה עשרה שנים.
בשנת תשמ"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי, אך לבסוף הפסיד למתמודד המתחרה הרב מרדכי אליהו.
בשנת תשנ"ג התמודד שוב מול הרב חיים דוד הלוי, ובפעם הזאת ניצח בעקבות תמיכת רבו הרב עובדיה יוסף.
נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה במהלך מגפת הקורונה, והוא בן 79 שנים.
קשריו עם חב"ד
הרב בקשי דורון נחשב לידיד חב"ד והשתתף בכינוסי חב"ד רבים.
בהכנסת ספר תורה הכללי בל"ג בעומר תשמ"ב הששתף הרב באירוע כשהוא אוחז בידיו בספר תורה.
בימי בין המיצרים תשמ"ג חתם על ה"מחאה על פגיעה בעדה קדושה - מחאה וקריאה נמרצת" שנכתבה בקשר לפגיעות בחסידי חב"ד שהפיצו את לימוד תורת החסידות בשכונת וויליאמסבורג בה נכתב (בין השאר) "אנו מצטרפים בזה למחאתם הגדולה של גדולי התורה והיראה.. על הפשע הנתעב שביצעו אנשים רעים וחטאים שפגעו והכו קשות חכמי תורה וגדולים ביראה ותורה, והשחיתו זקנם רחמנא ליצלן, הכל בשל הרבצת תורת חסידות חב"ד, והצטרפות לעדה קדושה של חסידי חב"ד, שמאז יסודה ע"י רבינו הגדול האלוקי בעל התניא והשולחן ערוך זכותו יגן עלינו אמן ועד לנשיאותו הקדושה של הגאון וצדיק דורנו לוחם מלחמת השי"ת כבוד קדושת שם תפארתו מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מהווים אלפים ורבבות חסידיה, חלוץ ההולך לפני המחנה, בתורה וביראה ובמסירות נפש על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בעולם".
בשנת תשמ"ח עת נערך כינוס שלוחי הרבי בארץ הקודש באילת הגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים נפלאים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של השלוחים ואלו היו דבריו: "זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקרבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'".
בשנת תשמ"ט פרסם מאמר מיוחד בחוברת 'צעירי אגודת חב"ד - חיפה'[1] על גדלותו של הרבי תחת הכותרת "כוחה של תורה" בו ביאור בטוב טעם שהשלימות המיוחדת בה ניחן הרבי מגיעה מלימוד תורה לשמה וכמאמר המשנה[2] ש"על ידי זה זוכה לדברים הרבה". בפתיחת המאמר סוקר בהערצה את מעלותיו של הרבי ואלו דבריו:
"כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת".
בשנת תשס"ז ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע[3].
תשע"ב התוועד בכינוס שנערך לקראת ג' תמוז בראשון לציון.
ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד
- "מי שקשור בעשייה חייב להיות קשור עם חב"ד. לא ניתן שלא להיתקל בחב"ד. פוגשים בעלי תשובה חבדי"ם, מזדמנים לכינוסים ומשתתפים בפעולות השונות..."
- "זכיתי להשתתף במספר הדלקות מרכזיות של נרות חנוכה על ידי חסידי חב"ד בארץ ובעולם. יישר כוחם על קידוש ה' הגדול שנעשה בפעילות זו"
- "חב"ד זוכים לעשות את הפרסומי ניסא הגדול ביותר, ואשרי חלקם וגדולה זכותם שזכו להאיר את העולם כולו באור הנפלא של היהדות"[4].
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א
קישורים חיצוניים
- כוחה של תורה - מאמרו על גדלותו של הרבי -
- 'פרסומי ניסא' זה חב"ד
- פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין - באתר ב' שבט תשע"ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ המאמר נדפס אף בכפר חב"ד (שבועון) גליון 378
- ↑ אבות פרק ו, א
- ↑ בישיבת תומכי תמימים לונדון - תבנית:און ליין]
- ↑ 'פרסומי ניסא' זה חב"ד=-אתר
הקודם: הרב מרדכי אליהו |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג |
הבא: הרב שלמה משה עמאר |