ספירות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 עשר הספירות הם אבני היסוד באמצעות יצר הקב"ה את העולמות, ובאמצעותם הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם]] הקב"ה מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם נפש האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל המלאכים והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות.
-היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]]. אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודים: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו.
+היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].
+אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודים: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו.
+בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]].
+==ענינם==
+עשר הספירות
 ==השיטות במנינם==
 {{ערך מורחב|ערך=מנין הספירות}}
+אמרו חז"ל כי בעשרה מאמרות נברא העולם, ומבואר כי עשרה מאמרות אלו הם בבחינת עשר ספירות.
+ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות:
+השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]).
-ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, [[ספירת הכתר]] אינה נמנית, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת]]. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]).
+לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]).
 החילוק בין שני השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.