איש וביתו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקוב '''איש וביתו''' באו", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא "ביתו -זו אשתו".
מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקוב '''איש וביתו''' באו", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא "ביתו -זו אשתו".


באחד השנים הכריז ה[[משב"ק]] - ר' [[מאיר הרליג]] - בנוכחות הרבי ב[[770]] שתיערך [[התוועדות]] לרגל [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]], היום בו הגיע הרבי ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארה"ב אלא יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].
באחד השנים הכריז ה[[משב"ק]] - ר' [[מאיר הרליג]] - בנוכחות הרבי ב[[770]] שתיערך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]], היום בו הגיע הרבי ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארה"ב אלא יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].


ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס ב[[קובץ כ"ח סיון תנש"א]] - ([[קה"ת]]) ב[[מוגה|הגהת]] הרבי, וב"[[שלשלת היחס]]" בהקדמה ל"[[לוח היום יום]]".
ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס ב[[קובץ כ"ח סיון תנש"א]] - ([[קה"ת]]) ב[[מוגה|הגהת]] הרבי, וב"[[שלשלת היחס]]" בהקדמה ל"[[לוח היום יום]]".


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־21:38, 24 במאי 2020

איש וביתו משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד "מעולם לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי" (על כך ישנו ביאור מעמיק מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א שרב יוסי התיחס למטרה האמיתית של הנישואין - להעמיד בית בישראל).

מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקוב איש וביתו באו", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא "ביתו -זו אשתו".

באחד השנים הכריז המשב"ק - ר' מאיר הרליג - בנוכחות הרבי ב770 שתיערך התוועדות לרגל כ"ח סיון, היום בו הגיע הרבי לארה"ב. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארה"ב אלא יחד עם הרבנית חיה מושקא.

ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס בקובץ כ"ח סיון תנש"א - (קה"ת) בהגהת הרבי, וב"שלשלת היחס" בהקדמה ל"לוח היום יום".