ווארט (לחיים): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ווארט''' זהו הכינוי למסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נותנים '''מילה''' (תרגום של ווארט מ[[יידיש]]) לקיום השידוך.
'''ווארט''' (מכונה גם '''סעודת אירוסין''', '''סעודת תנאים''', או '''לחיים''') הינה מסיבה חגיגית בתחום המשפחה המצומצם המציינת את הסכמת הצדדים של החתן והכלה [[שידוך|להשתדך ביניהם]].
 
מקור שמה של החגיגה הוא בשפת ה[[אידיש]], ופירושה הוא 'מילה', והיא נקראת כך על שם התוכן שלה - שהצדדים נותנים את דברם ומחליטים לקיים את החתונה.
 
אצל חסידי חב"ד נושאת המסיבה ברובה אופי של [[התוועדות חסידית|התוועדות]], ונהוג לעשות [[קנין סודר]] באמצעות הגבהת חפץ (גארטל, כיפה וכדומה) על ידי החתן והכלה והוריהם, בנוגע לחתונה{{הערה|יש להיזהר שקבלת הקנין לא תהיה על החתונה עצמה, כי אם על דברים צדיים, כגון הגעה לחתונה במקום וזמן שיקבעו, וכדומה. כדי לא לתת תוקף הלכתי לקשר בין החתן והכלה, כפי הזהירות הרבה שהרבי מדריך שיש לשמור בתקופה זו, כגון הימנעות מהענקת מתנות בעלות ערך ישירות מהחתן לכלה, הימנעות מתמונות משותפות, וכדומה.}}.


==הווארט==
==הווארט==

גרסה מ־10:06, 20 במאי 2020

ווארט (מכונה גם סעודת אירוסין, סעודת תנאים, או לחיים) הינה מסיבה חגיגית בתחום המשפחה המצומצם המציינת את הסכמת הצדדים של החתן והכלה להשתדך ביניהם.

מקור שמה של החגיגה הוא בשפת האידיש, ופירושה הוא 'מילה', והיא נקראת כך על שם התוכן שלה - שהצדדים נותנים את דברם ומחליטים לקיים את החתונה.

אצל חסידי חב"ד נושאת המסיבה ברובה אופי של התוועדות, ונהוג לעשות קנין סודר באמצעות הגבהת חפץ (גארטל, כיפה וכדומה) על ידי החתן והכלה והוריהם, בנוגע לחתונה[1].

הווארט

לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה והתוועדות של שמחה.

בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, וההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מיידיש), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר[2].

בעת הווארט נהוג שאם החתן ואם הכלה שוברות צלחת[3].

את מסיבת הווארט יש לערוך בצורה צנועה ומצוצמצת בגשמיות, עם מעט מוזמנים, ואין לעשות מסיבה המונית הכרוכה בהוצאות רבות[4].

בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על מאמר חסידות[5].

אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין[6].

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על מאמר של הרב יוסף קרסיק באתר "חבד - אור אין סוף"

הערות שוליים

  1. יש להיזהר שקבלת הקנין לא תהיה על החתונה עצמה, כי אם על דברים צדיים, כגון הגעה לחתונה במקום וזמן שיקבעו, וכדומה. כדי לא לתת תוקף הלכתי לקשר בין החתן והכלה, כפי הזהירות הרבה שהרבי מדריך שיש לשמור בתקופה זו, כגון הימנעות מהענקת מתנות בעלות ערך ישירות מהחתן לכלה, הימנעות מתמונות משותפות, וכדומה.
  2. התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.
  3. ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.
  4. לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.
  5. אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.
  6. שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.