הלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(שיפוץ ראשוני) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הלכה | '''הלכה''' היא השם הכולל לכל ציוויי התורה הנוגעים ל[[מעשה]] בפועל בעולם. בניגוד למשא ומתן והדיעות השונות של ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[ראשונים]] והאחרונים, שנחשב '[[לימוד תורה]]'. | ||
פסק הלכה נקבע על ידי [[רב]], המקבל כח זה על ידי [[סמיכה לרבנות]]. | |||
==קבלת סמיכה== | |||
{{ערך מורחב|סמיכה לרבנות}} | |||
ב[[חסידות חב"ד]] ישנה הקפדה מיוחדת על לימוד '''הלכה למעשה''', עד לקבלת [[סמיכה לרבנות]]. | ב[[חסידות חב"ד]] ישנה הקפדה מיוחדת על לימוד '''הלכה למעשה''', עד לקבלת [[סמיכה לרבנות]]. | ||
== לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה == | ==לימוד'אליבא דהלכתא'== | ||
לימוד 'אליבא דהלכתא' (- מילולית: לפי ההלכה) הוא לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה. ופירושו שגם כאשר לומדים [[נגלה]], [[גמרא]] ו[[ראשונים]], צריך שתהא מטרה ללמוד את ההלכה הפסוקה כפי שהיא מסוכמת ונפסקת ב[[שולחן ערוך]]. ישנן מסקנות שונות העולות מתוך ה[[פלפול]] בסוגיא, אך כאשר האדם רואה את ההלכה הפסוקה ומשתדל שמסקנותיו הלימודיות יהיו בהתאם, לימודו הוא באופן מיושר ואמיתי יותר. | |||
אדם שהינו [[ירא שמים]] יש לו חשש ומורא מיוחד לכוין להלכה הפסוקה, כדי לכוין ל[[רצון העליון]]. יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, ולכן יש לו הכנעה ו[[רצון]] מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, וביטול ה[[ישות]] וסברותיו הוא, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על ה[[אמת]] ולומר 'טעיתי' ואז הלימוד הוא אחר לגמרי. | |||
==כחו של פסק דין== | |||
בתורת [[הרבי]] מודגש באופן מיוחד כחו של פסק דין, שפועל על העולם בפועל. דוגמא מוחשית לכך ניתן למצוא בעובדה שבדבריו בשבת לאחר שהוגש לרבי ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], קישר את הפסק להחלטת [[ארה"ב]] ו[[רוסיה]] לצמצם את תקציבי הנשק באופן משמעותי ולהמירם לכלכלת המדינה.{{הערה|שיחת שבת [[פרשת משפטים]] ה[[תשנ"ב]] וראה בארוכה בספר [[ימי בשורה]].}} גם ביחס לעניינים נוספים שהתרחשו בדרכי העולם, ביקש [[הרבי]] פסק דין של [[רב]].{{הערה|לדוגמא בתקופת [[משפט הספרים]] ביקש הרבי פסק הלכה בעניין בעלות הספרים מהרב [[אפרים פישל הרשקוביץ]] (קובץ 'ה' טבת דידן נצח נצחון הספרים (הרב [[משב באגאמילסקי]]) פרק ו'). וכן לגבי פרשיית [[מבצע אנטבה]] ביקש הרבי פסק הלכתי.}} | |||
== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה == | == אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה == | ||
מובא בגמרא{{ | מובא בגמרא{{הערה|ריש פרק שלישי של [[מסכת ברכות]].}} שאין לאדם ליפטר מחבירו אלא מדבר הלכה. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא "אוריתא הוא דקא מרתחא ליה". על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק ה[[תורה]], אך מכיון שמדובר כצואה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדבר להגיע לאמירות של "אין לו מוח בקדקדו". מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל הישות, ולמרות שמדובר בשכל אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם. | ||
כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}. | כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}. | ||
גרסה מ־19:09, 10 במאי 2020
הלכה היא השם הכולל לכל ציוויי התורה הנוגעים למעשה בפועל בעולם. בניגוד למשא ומתן והדיעות השונות של התנאים, האמוראים, הראשונים והאחרונים, שנחשב 'לימוד תורה'.
פסק הלכה נקבע על ידי רב, המקבל כח זה על ידי סמיכה לרבנות.
קבלת סמיכה
| ערך מורחב – סמיכה לרבנות |
בחסידות חב"ד ישנה הקפדה מיוחדת על לימוד הלכה למעשה, עד לקבלת סמיכה לרבנות.
לימוד'אליבא דהלכתא'
לימוד 'אליבא דהלכתא' (- מילולית: לפי ההלכה) הוא לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה. ופירושו שגם כאשר לומדים נגלה, גמרא וראשונים, צריך שתהא מטרה ללמוד את ההלכה הפסוקה כפי שהיא מסוכמת ונפסקת בשולחן ערוך. ישנן מסקנות שונות העולות מתוך הפלפול בסוגיא, אך כאשר האדם רואה את ההלכה הפסוקה ומשתדל שמסקנותיו הלימודיות יהיו בהתאם, לימודו הוא באופן מיושר ואמיתי יותר.
אדם שהינו ירא שמים יש לו חשש ומורא מיוחד לכוין להלכה הפסוקה, כדי לכוין לרצון העליון. יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, ולכן יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, וביטול הישות וסברותיו הוא, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר 'טעיתי' ואז הלימוד הוא אחר לגמרי.
כחו של פסק דין
בתורת הרבי מודגש באופן מיוחד כחו של פסק דין, שפועל על העולם בפועל. דוגמא מוחשית לכך ניתן למצוא בעובדה שבדבריו בשבת לאחר שהוגש לרבי הפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, קישר את הפסק להחלטת ארה"ב ורוסיה לצמצם את תקציבי הנשק באופן משמעותי ולהמירם לכלכלת המדינה.[1] גם ביחס לעניינים נוספים שהתרחשו בדרכי העולם, ביקש הרבי פסק דין של רב.[2]
אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה
מובא בגמרא[3] שאין לאדם ליפטר מחבירו אלא מדבר הלכה. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא "אוריתא הוא דקא מרתחא ליה". על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כצואה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדבר להגיע לאמירות של "אין לו מוח בקדקדו". מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מהנפש הבהמית כך גודל הישות, ולמרות שמדובר בשכל אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי גאווה היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.
כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי אדם העליון, כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי[4].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שיחת שבת פרשת משפטים התשנ"ב וראה בארוכה בספר ימי בשורה.
- ↑ לדוגמא בתקופת משפט הספרים ביקש הרבי פסק הלכה בעניין בעלות הספרים מהרב אפרים פישל הרשקוביץ (קובץ 'ה' טבת דידן נצח נצחון הספרים (הרב משב באגאמילסקי) פרק ו'). וכן לגבי פרשיית מבצע אנטבה ביקש הרבי פסק הלכתי.
- ↑ ריש פרק שלישי של מסכת ברכות.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ב עמ' 84..