אהרון יעקב שוויי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תאריך לידה=[[תרצ"ד]] | |תאריך לידה=[[תרצ"ד]] | ||
|מקום לידה=אבו פינלאנד | |מקום לידה=אבו פינלאנד | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה= א' אייר תש"פ | ||
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]] | |מקום פעילות=[[קראון הייטס]] | ||
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] | |רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] | ||
גרסה מ־17:34, 24 באפריל 2020
| הרב אהרון יעקב שווי | |
|---|---|
[[קובץ: הרב אהרון יעקב שווי רבה של שכונת קראון הייטס | |
| לידה | תרצ"ד |
| אבו פינלאנד | |
| פטירה | א' אייר תש"פ |
| מקום פעילות | קראון הייטס |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | חבר בהנהלת קופת רבינו |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
הרב אהרון יעקב שווי (נכתב גם שוויי) הינו מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בקראון הייטס. חבר בהנהלת קופת רבינו. שימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה (עד לבחירתו לרב).
קורות חייו
הרב אהרון יעקב נולד בשנת תרצ"ד בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב מרדכי אליהו שווי ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.
בשנת תש"ב בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת מלחמת העולם השניה, ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד בתנאי עוני ודוחק.
בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.
סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.
בהיותו בסמארקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג
למד גם בישיבות תומכי תמימים בפריז בברינואה ובמונטריאול. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב אייזיק שוויי - לארצות הברית.
בשנת תשי"ג למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפלת מוסף.
במהלך השנים כהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק. כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב אייזיק שוויי, ואת ספרי הרב יצחק רייטפורט ועוד.
במהלך השנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.
רבנות בקראון הייטס
בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב יהודה קלמן מארלאו. ע"ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומדמנית הבית דין בקראון הייטס, , מאז היבחרו בתשמ"ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.
מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.
חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב אברהם אזדבא, הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים חנינא ספערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.
עם היבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח לשכן שלום בית, ונעשה לאישיות פופלרית בקרב הקהילה.
לאחר היבחורתו של הרב יוסף ישעיה ברוין נפתח ארגון כשרות חדש בקראון הייטס, תחת השם CHK מהדרין, ודברים תחת ההכשר החדש מופיע שמם של הרבנים הרב שווי והרב ברוין, וכן בתחתית הסמל כתוב מהדרין.
בתש"ע הצטרף ל"חבורת אנ"ש" לאפיית מצות מטעם הרב ברוך בועז יורקוביץ' ובפיקוח הרב משה זלמנוב.
מפסקיו
- איסור שתית מים בלתי מסוננים במדינת ניו יורק, בגלל תולעים המצויים במים.
- אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים[1].
- פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
- היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצי חודשי תורה רבים.
- בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.
משפחתו
- בתו, מרת רבקה
- בנו, ר' יוסף יצחק שווי, לוטין, אנגליה.
- בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק,שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה
- בנו, ר' מרדכי אליהו, קראון הייטס.
- בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס ראפפורט.
- בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' אהרן יקותיאל גינסבורג.
- בתו, מרת דבורה סרח
- בנו, ר' שלום מרדכי שווי, קראון הייטס.
