פינחס רייזס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:28, 16 באפריל 2020

החסיד רבי פינחס שיק (רייזס) משקלוב (?-תקפ"ד), היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. היה חוזר ומניח מרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות תנועת החסידות, ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

תולדות חיים

צעירותו והתקרבותו לחסידות

נולד בעיר שקלוב לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר ואב בית הדין של שקלוב, והיה מתנגד גדול לשיטת החסידות. בצעירותו נחשב ל"עילוי" וגדול בתורה, ובגיל 17 לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. בצעירותו, פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן בעת ביקורו כעובר אורח אלמוני בשקלוב, שם דיבר בלימוד עם גדולי התורה והותיר עליהם רושם עז בלי שידעו את זהותו. רק לימים נודע שהיה זה אדמו"ר הזקן^[1].

לאחר חתונתו של רבי פינחס, ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, נסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן בליוזנא והתקשר אליו בכל ליבו. כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליוזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליוזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן^[2]. ביאתו הראשונה לאדמו"ר הזקן היתה בשנת תק"מ^[1]. מאז הפך לחסיד מקורב ביותר ואיש אמונם של רבותינו נשיאנו - אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי^[3].

מכיון שהתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו לתורת החסידות הגיעו בזכות חותנתו, נקרא בפי החסידים בשם "ר' פנחס רייזעס" על שם חותנתו רייזא, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת^[2].

בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב אברהם שיינעס ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.

אצל אדמו"ר הזקן

בשנת תק"מ הגיע לראשונה לחצר אדמו"ר הזקן בליוזנא, והתקבל ל"חדר ב'" בחדרים של חסידי אדמו"ר הזקן.

נמנה על השלוחים החשאיים ששלח אדמו"ר הזקן לערי ליטא, על מנת להפיץ את החסידות בין תלמידי החכמים ולקרבם לאדמו"ר הזקן^[4]

אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר לחנוכת הבית אצל רבי פינחס, בכ' בטבת תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"^[5].

הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן

הנחות רבות של מאמרי אדמו"ר הזקן כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הזקן" תחת השם הנחות הר"פ.

עסקנותו

התפרסם כעשיר גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיר, וכבעל צדקה גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני רבותינו נשיאנו. אדמו"ר האמצעי התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"^[6].

הדפיס את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב, ופעל להפצתו בין גאוני העיר.

נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.

בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' מרדכי מטשרנוביל בשנת תקע"א, קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל פדיונות, ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.

נפטר בליובאוויטש בסוף שנת תקפ"ד^[7], בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד המתנגדים. השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות משקה להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

משפחתו

רבי פנחס היה חשוך בנים.

אחיו

הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק

הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב

הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'

הרב משה שיק

הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב ע"י האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל למאסרו של אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז.

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך (במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך).
↑ ^2.0 ^2.1 שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126). שיחות הרבי: ...
↑ בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".
↑ לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח.
↑ ברשימת המאמר שכתב רבי משה (בן אדמו"ר הזקן), כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטרשלה ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.
↑ ספר השיחות תש"ח, ע' 246.
↑ כך מובא בספר מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א בהערה 14, בשונה מהנכתב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.

[לקוד-1] 1.0 ^1.1 ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך (במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך).

[תרצו-2] 2.0 ^2.1 שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126). שיחות הרבי: ...

[3] בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".

[4] לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח.

[5] ברשימת המאמר שכתב רבי משה (בן אדמו"ר הזקן), כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטרשלה ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.

[6] ספר השיחות תש"ח, ע' 246.

[7] כך מובא בספר מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א בהערה 14, בשונה מהנכתב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה[[חסיד]] רבי '''פינחס רייזס''' מ[[שקלוב]] (נקרא פעמים רבות '''ר' פינחס משקלוב''') (-תקפ"ד), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], ואחד [[חוזר|ה'חוזרים']] הראשיים של תורותיו.
+ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ד]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[עיירה]] [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב ה[[עיירה]] ורב בית הדין של [[שקלוב]], והיה [[מתנגד]] גדול לשיטת החסידות.
+===צעירותו והתקרבותו לחסידות===
+נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר ואב בית הדין של [[שקלוב]], והיה [[מתנגד]] גדול לשיטת החסידות. בצעירותו נחשב ל"עילוי" וגדול בתורה, ובגיל 17 לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. בצעירותו, פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בעת ביקורו כעובר אורח אלמוני בשקלוב, שם דיבר בלימוד עם גדולי התורה והותיר עליהם רושם עז בלי שידעו את זהותו. רק לימים נודע שהיה זה אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.
-לאחר חתונתו ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, ונסע לשהות שלושה חודשים אצל [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו.
+לאחר חתונתו של רבי פינחס, ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, נסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו. כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליוזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליוזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן{{הערה|שם=תרצו}}. ביאתו הראשונה לאדמו"ר הזקן היתה בשנת [[תק"מ]]{{הערה|שם=לקוד}}. מאז הפך לחסיד מקורב ביותר ואיש אמונם של רבותינו נשיאנו - אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי{{הערה|בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".}}.
-כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה ב[[ליאזנא]] אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליאזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן.
+מכיון שהתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו ל[[תורת החסידות]] הגיעו בזכות חותנתו, נקרא בפי החסידים בשם "ר' פנחס רייזעס" על שם חותנתו רייזא, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126). שיחות הרבי: ...}}.
-מכיון והתקשרותו ל[[אדמו"ר הזקן]] והתקרבותו ל[[תורת החסידות]] הגיעו בזכות אשתו, קוראים לו אצל החסידים בשם רבי פנחס רייזעס על שם חותנתו רייזע, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת.
+בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב [[אברהם שיינעס]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.
-התפרסם כ[[עשירות|עשיר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב ה[[עיירה]], וכבעל [[צדקה]] גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]].
+===אצל אדמו"ר הזקן===
+בשנת תק"מ הגיע לראשונה לחצר אדמו"ר הזקן בליוזנא, והתקבל ל"חדר ב'" ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן.
-בתחילת התקרבותו ל[[תורת החסידות]] סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב [[אברהם שיינעס]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי ל[[אדמו"ר הזקן]] ללא שיסבול מהפרעות.
+נמנה על השלוחים החשאיים ששלח אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]], על מנת [[הפצת החסידות|להפיץ את החסידות]] בין תלמידי החכמים ולקרבם לאדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}
-נודע כלמדן עצום, וכשנהיה לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]], רכש בקיאות רבה בתורת החסידות, ונחשב לאחד מגדולי המשכילים.
+אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.
-רבותינו נשיאינו מאוד חבבו אותו וגילו לו סודות רבים, וכל מה שהם עשו הוא היה עושה.
-אדמו"ר הזקן ביקר גם בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] חומה של רבי פינחס. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". ברשימת המאמר שכתב בן רבינו, רבי משה, כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. היה זה ביום כ' טבת, תקס"ז, פרשת שמות. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטראשעלע ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. והמאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.
-בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] בשנת [[תקע"א]] קרא לו [[אדמו"ר הזקן]] וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ימונה בנו [[אדמו"ר האמצעי]] תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]] ולא ימנו מישהו אחר, ובאמת אחר ה[[הסתלקות]] כתב ל[[חסיד|חסידים]] בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.
+===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===
 [[הנחה|הנחות]] רבות של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]] כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]" תחת השם [[הנחות הר"פ]].
-הסתלק בשנת [[תקפ"ה]] והשאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25
+===עסקנותו===
-רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.
+התפרסם כ[[עשירות|עשיר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיר, וכבעל [[צדקה]] גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]]. [[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246].}}.
-[[אדמו"ר האמצעי]] אמר עליו שהוא ה"פילדמרשל" (גנרל בדרגה הכי גבוהה) של החסידים.
+הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב, ופעל להפצתו בין גאוני העיר.
-נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת [[אדמו"ר האמצעי]] פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע ל[[אדמו"ר האמצעי]] בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]].
+נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.
-==עסקנותו==
+בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] בשנת [[תקע"א]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.
-הדפיס את 'הלכות תלמוד תורה' ל[[אדמו"ר הזקן]] בעילום שם המחבר ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב ופעל להפצתו בין גאוני העיר.
-נשלח על ידי [[אדמו"ר הזקן]] אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.
+נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]]. השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.
 ==משפחתו==
-רבי פנחס היה חשוך בנים
+רבי פנחס היה חשוך בנים.
 ;אחיו:
 * הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
@@ שורה 43: / שורה 39: @@
 * הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
-* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב ל מהר"ם שיק ול 'אמרי דוד' שיק
+* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
 * הרב משה שיק
 * הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
-* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב ע"י האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שוהביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].
+* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב ע"י האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].
 {{הערות שוליים}}