אליעזר שלמה שיק: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 17: | שורה 17: | ||
הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי. | הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו | בשנת [[תשכ"ו]] (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו רבי שמואל הורוביץ ורבי לוי יצחק בנדר. | ||
בתחילת שנת [[תשל"ז]] הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי [[יצחק מאיר מורגנשטרן]], הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד. | בתחילת שנת [[תשל"ז]] הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי [[יצחק מאיר מורגנשטרן]], הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד. |
גרסה מ־00:36, 21 בפברואר 2020
הרב אליעזר שלמה שיק (כ"א באייר ת"ש-י"ז בשבט תשע"ה) - המכונה על ידי תלמידיו הצדיק מיבנאל או מוהרא"ש - היה מנהיג של קבוצה גדולה מחסידי ברסלב בארץ ובעולם. נפטר בשנת תשע"ה לאחר מחלה קשה קצרה.
תולדות חיים
נולד בירושלים, בנם של הרב מנחם זאב ומלכה שיק, שעלו לארץ ישראל מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן למד במשך חמש שנים בישיבת תפארת ירושלים של הרב משה פיינשטיין.
בחורף תשי"ז, בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי רבי אלתר מטעפליק מכתביהם של הרה"ק רבי נחמן מברסלב ותלמידו הרה"ק רבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.
בשבט תשכ"ב נשא את בת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.
שנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית - שו"ת "אשר בנחל" המונה כמאה ועשרים כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם "נועם אשר בנחל". מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו - רבי אליעזר שלמה.
בשנת תשל"ג החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו. הראשונים שהודפסו היו "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש וספר "ארך אפיים". הוא מדפיס ומפיץ גם את ספרי רבי נחמן בכמויות גדולות ובמחירי קרן.
הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.
בשנת תשכ"ו (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו רבי שמואל הורוביץ ורבי לוי יצחק בנדר.
בתחילת שנת תשל"ז הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.
החל משנת תש"מ נהג להגיע מספר פעמים בשנה לישראל לבקר את חסידיו בירושלים, בני ברק, טבריה ובעיקר בצפת - שם הקים את בית מדרשו לפני שהגיע ליבנאל.
בשנת תשמ"ו (1986) התיישב הרב שיק עם קבוצה מחסידיו ביבנאל שבגליל התחתון. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה ישנם ישיבות, כוללים, בית מדרש ובית תבשיל. בשנת תשע"ב (2012) חנכו ביבנאל את בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב. לרב שיק מאות תלמידים נוספים בישראל. בתי מדרש של חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, תל אביב, באר שבע ועוד.
בארצות הברית, מקום מגוריו של הרב שיק במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג.
בשנת תשע"א (2011) הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את "מרכז חסידי ברסלב" שבו שוכנים תלמוד תורה, בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ובית דפוס המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת מאות הספרים של הרב שיק.
בי"ז שבט תשע"ז, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, לאחר מחלה קשה שהתגלתה כשבועיים בלבד לפני פטירתו. תלמידיו קיבלו את הנהגתו של גדול תלמידיו הרב יצחק לעזער שליט"א - יד ימינו וכותב שיחותיו. תלמיד בולט נוסף הוא הרב יואל ראטה.
קשריו עם חב"ד
הרב שיק עסק רבות בספרי חב"ד, באופן קבוע. בספרייתו היו כמעט כל ספרי חסידות חב"ד, ואת שיחותיו שאותם פרסם בספריו, הוא ביסס רבות, לפי דברי תלמידיו, על ספרי חב"ד. לפעמים היה משתטח במשך שעות רבות באוהל אדמו"ר הריי"צ. פעם אחת פגש שם את הרבי וזכה לדבר איתו[1], ומיד לאחר מכן יצא מפני כבודו.
בעת התיישבות חסידיו עיר יבניאל השיב הרבי לאחר מתלמידיו במכתב בו הוא מכנה את העיר יבניאל "עיר חדשה". הרב שיק הקריא את המכתב ברבים בעת אחד המעמדים.
לקראת הבר מצוה של בנו - הרב משה שיק,שלח אותו אביו להתברך אצל הרבי, כדי לקיים את דברי מוהר"ן מברסלב: "שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאָמַר שֶׁבְּרָכָה שֶׁנּוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת עַצְמָן אֵצֶל גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים הוּא דָּבָר יָקָר מְאֹד, וְטוֹב לְהִשְׁתַּדֵּל לְבָרֵךְ אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל כֻּלָּם" [2]
בחג הפסח תשע"ג סיפר כי הרבי הגיע אליו בעת ששכב במצב קריטי בבית החולים, לאחר אירועי לב קשים שעבר בפסח תשע"ב, ואמר לו: "אל תפחד אתה תצא מזה, אני דואג עבורך שהכל יעבור, אתה תצא מזה".[3].
מוהרא"ש כותב לשואל "ידוע שספר התניא זה גילוי אלקות בתכלית מדריגה עליונה, ומי שרוצה להיות חזק באמונה, שילמד הרבה תניא, שמגלה את עצם עצמיות אלקותו יתברך, וכן כל המאמרים של השבעה האדמור"ים לבית חב"ד מושכים מאד את לב בר ישראל אליו יתברך, ומה טוב ומה נעים שתעייני ותלמדי גם בכל שבוע "ליקוטי שיחות" מהרבי, על פרשת השבוע, שזה יכניס בך חיות והתחזקות ואמונה בו יתברך."[4]
מידי שנה, בשמחת תורה, היה מגיע לבית מדרשו בבורו פארק הרב זימרוני ציק יחד עם קבוצה של תמימים, והרב שיק הכריז יחד עם כל הקהל בבית המדרש, כשמעליו פרוס דגל משיח, את הכרזת הקודש יחי אדוננו. במעמד זה בשנת תשע"ד נשא בפני הקהל שיחה, בה הצהיר שהרבי הוא מלך המשיח.
מדי שנה בשנה בג' תמוז היה מקיים התוועדות מיוחדת ביבנאל. בשנת תשע"ד הוסיף והדפיס במעמד זה את ספר התניא, עליו נכתב "יום התגלות משיח צדקינו"[5].
קישורים חיצונים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ דובר מנהג ההתבודדות הנהוג בחסידות ברסלב, והטעם שאינו נהוג בחסידות חב"ד.
- ↑ חיי מוהר"ן - אות תקמא
- ↑ מוהרא"ש מברסלב ערך התוועדות לג' תמוז
- ↑ מה ענה מוהרא"ש מברסלב לחב"דניקית עם בעיית אמונה?
- ↑ תניא הוצאת קה"ת, סניף חסידי ברסלב יבניאל