האבות הן הן המרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''האבות הן הן המרכבה''' הוא מאמר המדרש<ref>בראשית רבה פרשה מז, סעיף ו</ref> והזוהר<ref>זוהר חלק א דף רי עמוד ב; זוהר חלק ג דף קפד עמוד ב</ref> . האבות היו בחינת [[מרכבה]] למידות של [[עולם האצילות]]. | |||
בגלל שתי התכונות העיקריות שישנן ב[[מרכבה]]: א) ה[[ביטול]]. ב) ההתעלות. | |||
===ביטול=== | ===ביטול=== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שב[[בי"ע]]. | והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שב[[בי"ע]]. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־15:13, 6 בספטמבר 2009
האבות הן הן המרכבה הוא מאמר המדרש[1] והזוהר[2] . האבות היו בחינת מרכבה למידות של עולם האצילות.
בגלל שתי התכונות העיקריות שישנן במרכבה: א) הביטול. ב) ההתעלות.
ביטול
בגלל עוצם הביטול של האבות לה' - נקראו בשם "מרכבה".
כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק לרצון העליון לבדו, ואף גם זאת - ביטול זה היה לא בזמנים מוגבלים בלבד, אלא כל ימיהם.
לכך היו (האבות) רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת הביטול, וכאשר היו רועי צאן בשדה לא היתה להם שום טרדא מעסקי עניני עולם הזה, והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים בהתקשרות אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת מרכבה ממש כנ"ל.
והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.
כמו כן היו האבות בבחינת מרכבה למידות דאצילות. אברהם למידת החסד, יצחק למידת הגבורה ויעקב למידת התפארת שהיא מידת הרחמים. במאמרי אדמו"ר הזקן מובא שהאבות היו בבחינת מרכבה גם בעת שינתם.
התעלות
כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל אור אין סוף ב"ה, בבחינת ביטול, כמו שכתוב: לך ה' הגדולה והגבורה כו', ועי"ז יתגלה בהם אור א"ס ב"ה, וימשך על-ידם אלקות לנשמות.
והיינו בחינת "מרכבתא עילאה" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שבבי"ע.