יחידה: הבדלים בין גרסאות בדף
(מיותר. גם ככה לא יעזור...) |
(←ענינה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
היחידה היא הגבוהה מבין חמשת שמות הנשמה המופיעים במדרש{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}}: "חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה". | היחידה היא הגבוהה מבין חמשת שמות הנשמה המופיעים במדרש{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}}: "חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה". | ||
שרשה של בחינת היחידה מבואר בספר [[עץ חיים]]{{הערה|שער דרושי אבי"ע פרק א.}}: "יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא . . הנקרא יחידה". כלומר, שבחינת היחידה היא ניצוץ הנברא המחובר לחלוטין עם ניצוץ הבורא ( | שרשה של בחינת היחידה מבואר בספר [[עץ חיים]]{{הערה|שער דרושי אבי"ע פרק א.}}: "יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא . . הנקרא יחידה". כלומר, שבחינת היחידה היא ניצוץ הנברא המחובר לחלוטין עם ניצוץ הבורא (ניצוץ הבורא הוא [[עצם הנשמה]], פנימיותה של הנשמה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/4/9.htm מאמר ויהי אומן תשי"ג].}}). | ||
שרשה בסדר העולמות הוא מ[[אריך אנפין]]. (חמשה גילויי אלקות ישנם הנקראים "חמשה פרצופים", והם: א) אריך אנפין ב) אבא ג) אמא, ד) זעיר אנפין ה) מלכות, והם כנגד ה' בחינות שבנפש - נפש רוח נשמה חיה יחידה - מלמטה למעלה). | שרשה בסדר העולמות הוא מ[[אריך אנפין]]. (חמשה גילויי אלקות ישנם הנקראים "חמשה פרצופים", והם: א) אריך אנפין ב) אבא ג) אמא, ד) זעיר אנפין ה) מלכות, והם כנגד ה' בחינות שבנפש - נפש רוח נשמה חיה יחידה - מלמטה למעלה). | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ארבעת הדרגות שבנפש האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה) מכוונות כנגד ארבעת [[אותיות]] [[שם הוי"ה]]. היחידה מכוונת כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/27a.htm לקוטי תורה ראה כז, א].}}. | ארבעת הדרגות שבנפש האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה) מכוונות כנגד ארבעת [[אותיות]] [[שם הוי"ה]]. היחידה מכוונת כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/27a.htm לקוטי תורה ראה כז, א].}}. | ||
היא אחת משני כוחות ה[[מקיף|מקיפים]] שבנפש, שהם [[חיה]] ו[[יחידה]], כלומר כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. אלא שבעוד ה[[חיה]] נקראת בשם [[מקיף הקרוב]], נקראת היחידה בשם [[מקיף הרחוק]]. | היא אחת משני כוחות ה[[מקיף|מקיפים]] שבנפש, שהם [[חיה]] ו[[יחידה]], כלומר כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. אלא שבעוד ה[[חיה]] נקראת בשם [[מקיף הקרוב]], נקראת היחידה בשם [[מקיף הרחוק]]. | ||
==פעולתה== | ==פעולתה== | ||
גרסה מ־04:36, 8 בנובמבר 2018
היחידה שבנפש היא החלק הנעלה והגבוה ביותר מתוך חמשת חלקי הנשמה. היא פועלת אצל היהודי את הביטול העמוק ביותר לקדוש ברוך הוא, באופן שהוא אינו יכול בשום אופן להתנתק ממנו.
ענינה
היחידה היא הגבוהה מבין חמשת שמות הנשמה המופיעים במדרש[1]: "חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה".
שרשה של בחינת היחידה מבואר בספר עץ חיים[2]: "יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא . . הנקרא יחידה". כלומר, שבחינת היחידה היא ניצוץ הנברא המחובר לחלוטין עם ניצוץ הבורא (ניצוץ הבורא הוא עצם הנשמה, פנימיותה של הנשמה[3]).
שרשה בסדר העולמות הוא מאריך אנפין. (חמשה גילויי אלקות ישנם הנקראים "חמשה פרצופים", והם: א) אריך אנפין ב) אבא ג) אמא, ד) זעיר אנפין ה) מלכות, והם כנגד ה' בחינות שבנפש - נפש רוח נשמה חיה יחידה - מלמטה למעלה).
ארבעת הדרגות שבנפש האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה) מכוונות כנגד ארבעת אותיות שם הוי"ה. היחידה מכוונת כנגד קוצו של יו"ד של שם הוי"ה[4].
היא אחת משני כוחות המקיפים שבנפש, שהם חיה ויחידה, כלומר כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. אלא שבעוד החיה נקראת בשם מקיף הקרוב, נקראת היחידה בשם מקיף הרחוק.
פעולתה
מכיון שנשמתו של היהודי היא חלק אלוק ממעל ממש, נמצא כי יש חלק בנשמה המתייחדת ביחוד גמור עם אור האלקות שהוא יתברך יחיד ומיוחד, ואשר בה עדיין אין התחלקות בין הבורא לנברא שאז הנברא נחשב לישות בפני עצמה, כפי שמתגלה בעולמות התחתונים שנעלמים ונסתרים מגילוי אלקות. חלק זה שהוא שורש הנברא, קשור בעצם הנשמה כניצוץ בתוך שלהבת, ועם היותו שורש הנשמה כפי עבודתה בפרטות, עם כל זה היא מתיחדת ביחוד גמור עם הבורא, ואינה נפרדת ממנו לעולם.
התגלות היחידה שבנפש היא ביום הכיפורים, ומסיבה זאת ביום זה ניתן לצרף ואף חובה לצרף בבית הכנסת את כל פושעי ישראל, שכן ביום זה מתגלה היחידה שבנפש שבנשמותם, והיא מאירה בהם בגלוי. מכח הארת ניצוץ היחידה שבנפש, האדם יכול על ידי תשובה לגרום לכפרת עוונות, שכן במקום זה שהוא היחידה שבנפש אין מגיע שום פגם שבעולם, גם אם הפגם חמור ביותר כגון חטא עבודה זרה שמגיע עד הבינה.
היחידה שבנפש היא שורש התענוג האלוקי המתגלה בנפש היהודי, שכן התענוג האלוקי היא החיות האלוקית היורדת מדרגה לדרגה משורש הנשמה עד להרגשת קרבת אלוקים בפועל.
היחידה והכוחות הפנימיים
היחידה שבנפש אינה פרט מסויים בנשמה (כמו שאר דרגות הנשמה שהם כוחותיה הפנימיים), אלא היא העצם שלמעלה מהפרטים. ואף שכולם משתלשלים ממנה, אין זה באופן שהיא מקור אליהם, אלא שהם נמצאים ממנה[5]. יחד עם זאת, היחידה אינה שוללת את הפרטים, שהרי היא העצם שלהם, אלא אדרבה - היא מוסיפה בהם חיות[6].
היחידה ועצם הנשמה
אף שבמקורות רבים מתייחסים ליחידה כאל עצם הנשמה, כיון שהם מאוחדים (כנ"ל) - בכל זאת, בפרטיות יותר, גם היחידה היא רק שם לעצם הנשמה. וכלשון המדרש: "חמשה שמות נקראו לה" - כלומר, שהנשמה עצמה היא למעלה גם מיחידה[7].
מההבדלים שבין התקשרות היחידה לקב"ה, ובין התקשרות עצם הנשמה לקב"ה: בבחינת היחידה, עדיין מורגש שהאדם הוא מציאות נפרדת מהקב"ה, ולכן עליו לעשות תנועה כלשהיא ולפעול על עצמו להתבטל לקב"ה. לעומת זאת בעצם הנשמה מורגש שאין לאדם כל מציאות, ולכן הוא מאוחד עם הקב"ה בתכלית, גם מבלי שיעשה כל פעולה[8].
כריתת ברית
כאשר שני אוהבים כורתים ברית משמעות הדבר כי נפשם מתייחדת בברית זו בקשר גמור ביחידה שבנפש, ולכן אין שום דבר יכול להפריד אהבה זו כיון שהיא קשר עצמי, וזו היתה אהבת דוד ויהונתן[9].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.
- ↑ שער דרושי אבי"ע פרק א.
- ↑ מאמר ויהי אומן תשי"ג.
- ↑ לקוטי תורה ראה כז, א.
- ↑ קונטרס ענינה של תורת החסידות, סעיף ה'.
- ↑ קונטרס הנ"ל, סעיף י"ז.
- ↑ ראה ספר המאמרים תרצ"ו ע' 56, ובמקורות שנסמנו שם. ועוד.
- ↑ שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ט סעיף ד'. דבר מלכות ש"פ תולדות תשנ"ב (הב') סעיפים ז'-ח'.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א ע' קסד.