אחיה השילוני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ראב"ד " ב־"ראב"ד ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אחיה השילוני''' היה נביא בזמנו של [[שלמה המלך]].
'''אחיה השילוני''' (נקרא על שם עיר מגוריו שילה) היה נביא בן לשבט לוי{{הערה|שם=אחיה השילוני}}{{הערה|מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק  כ' (ע"פ דרי רש"י במסכת בבא בתרא שם)}} בזמנו של [[שלמה המלך]], תלמידו של עמרם (אביו של [[משה רבנו]]) ורבו של [[אליהו הנביא|אליהו]]{{הערה|שם=אחיה השילוני|1=[[מסכת בבא בתרא]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=121b&format=pdf דף קכ"א עמוד א']}}.


==בשלשלת הקבלה==
==בשלשלת הקבלה==
הוא מיוצאי [[מצרים]], מורו של [[דוד המלך]], [[נביא]] בימי [[שלמה]], ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[סדר הדורות]] בערכו.}}, ואולם ה[[ראב"ד]] חולק שם ואומר שהיה דיין בבית דינו של דוד המלך.
היה מ[[יציאת מצרים|יוצאי מצרים]], מורם של [[דוד המלך]] ו[[אליהו הנביא]]{{הערה|שם=אחיה השילוני}}, [[נביא]] בימי [[שלמה]], ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערת שוליים|על פי הקדמת הרמב"ם ל[[משנה תורה]], ראה כך בארוכה ב[[סדר הדורות]] בערכו.}}, אך ה[[ראב"ד]] חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.


==ירבעם==
==ירבעם==
אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש ממלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם.
אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש ממלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם.


==הבעל שם טוב==
==הבעל שם טוב==  
אחיה השילוני היה מורו של [[הבעש"ט]], החל מח"י [[אלול]] תפ"ד - מלאות כ"ו שנה לבעש"ט.
החל מ[[יום הולדת|יום הולדתו]] העשרים ושש ב[[ח"י אלול]] [[תפ"ד]], והורה לו להתגלות עשר שנים לאחר מכן בשנת [[תצ"ד]]{{הערה|שם=היום יום חאלול|[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ח אלול|י"ח אלול]]}}.


מכונה בספר '''"[[שבחי הבעש"ט]]"''' "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בספרו [[תולדות יעקב יוסף]].
מכונה בספר '''"[[שבחי הבעש"ט]]"''' "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בספרו [[תולדות יעקב יוסף]].


בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ר"ת "[[חיה]] [[יחידה]]".
בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "[[חיה]] [[יחידה]]".


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־16:17, 24 במאי 2018

אחיה השילוני (נקרא על שם עיר מגוריו שילה) היה נביא בן לשבט לוי[1][2] בזמנו של שלמה המלך, תלמידו של עמרם (אביו של משה רבנו) ורבו של אליהו[1].

בשלשלת הקבלה

היה מיוצאי מצרים, מורם של דוד המלך ואליהו הנביא[1], נביא בימי שלמה, ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת הרמב"ם[3], אך הראב"ד חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.

ירבעם

אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש ממלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם.

הבעל שם טוב

החל מיום הולדתו העשרים ושש בח"י אלול תפ"ד, והורה לו להתגלות עשר שנים לאחר מכן בשנת תצ"ד[4].

מכונה בספר "שבחי הבעש"ט" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי יעקב יוסף מפולנאה בספרו תולדות יעקב יוסף.

בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "חיה יחידה".

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 מסכת בבא בתרא דף קכ"א עמוד א'
  2. מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רש"י במסכת בבא בתרא שם)
  3. על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, ראה כך בארוכה בסדר הדורות בערכו.
  4. לוח היום יום, י"ח אלול
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.