אהרון יעקב שוויי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בשנת [[תש"ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק. | בשנת [[תש"ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק. | ||
בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים. | |||
כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי. | כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי. | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג | |||
למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]]. | |||
גרסה מ־17:14, 22 באפריל 2018
| הרב אהרון יעקב שווי | |
|---|---|
[[קובץ: הרב אהרון יעקב שווי רבה של שכונת קראון הייטס | |
| לידה | תרצ"ד |
| אבו פינלאנד | |
| מקום פעילות | קראון הייטס |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | חבר בהנהלת קופת רבינו |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
הרב אהרון יעקב שווי הינו מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בקראון הייטס. חבר בהנהלת קופת רבינו. שימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה (עד לבחירתו לרב).
קורות חייו
הרב אהרון יעקב נולד בשנת תרצ"ד בעיר אבו פינלאנד לאביו ר' מרדכי אליהו שוויי ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.
בשנת תש"ב בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת מלחמת העולם השניה, ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד בתנאי עוני ודוחק.
בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.
סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.
בהיותו בסמארקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג
למד גם בישיבות תומכי תמימים בפריז בברינואה ובמונטריאול. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב אייזיק שוויי - לארצות הברית.
בשנת תשי"ג למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפלת מוסף.
במהלך השנים כהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק. כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב אייזיק שוויי, ואת ספרי הרב יצחק רייטפורט ועוד.
במהלך השנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.
בשנת תש"ס מונה למורה צדק בבית הדין של שכונת קראון הייטס, וחתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
עם היבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח לשכן שלום בית, ונעשה לאישיות פופלרית בקרב הקהילה.
בשנת תשס"ג נבחר בבחירות דמוקרטיות לכהן כרב בהרכב של הבית דין בקראון הייטס, כמחליף את מקומו של הרב יהודה קלמן מארלאו.
בתש"ע הצטרף ל"חבורת אנ"ש" לאפיית מצות מטעם הרב ברוך בועז יורקוביץ' ובפיקוח הרב משה זלמנוב.
מפסקיו
- איסור שתית מים בלתי מסוננים במדינת ניו יורק, בגלל תולעים המצויים במים.
- אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים[1].
